כמעט שלושה חודשים אחרי המקרה הראשון של קורונה בישראל, ואחרי חודשיים
של תקנות שרמסו את הדמוקרטיה בצורה קשה, אפשר כבר לראות שטיפול השלטונות במשבר היה תערובת של טיפשות מרושעת ורשעות מטופשת, שתעלה לישראל לפחות 140 מיליארד ₪ ולהגדלת הגירעון עד ל-10%, ובעולם תגיע ל-4.1 טריליון דולר.
אבל כרגיל, יותר חשוב ממה שהיה הוא לעסוק במה שעכשיו, ובעיקר במה שיהיה, והשאלה החשובה היא: "האם עמך-ישראל ימשיך לקנות את תרמית הקורונה, או יתעשת, ומיד!!?"
במהלך המשבר היו פה ושם קולות של ביקורת למדיניות הממשלתית, אבל אלו טבעו בים ה"קונצנזוס" של התקשורת, שמשום מה מסרבת לבצע את מטרתה הבסיסית והעיקרית – לפעול למען הציבור מול הכוחות החזקים, כמו השלטון או התאגידים המסחריים, אשר פועלים ללא הרף לגזול מהציבור את משאביו הגשמיים והרוחניים, כולל את זכויותיו הבסיסיות.
סוף-סוף מתחילים לצוץ קולות רמים יותר המתרעמים על הניהול הכושל של המשבר. אל הפרופסורים יורם לס ואיתן פרידמן הצטרף גם פרופ' דורון לנצט ופרופ' חגי לוין (אליו גם הצטרפו דודי גרשון ואלקס ליפטון), ולאט-לאט אנו נחשפים לעומק הכישלון של ניהול המשבר.
מסתבר שגם הציבור לא ממש מאמין למנהלי המשבר. בסקר שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופורסם באמצע חודש מאי, בו השתתפו יותר מאלף בני 18 ומעלה, קיבלו מנהלי המשבר ציונים נמוכים מאד כ"מקור מהימן למידע" – רק 3.6% חשבו ששר הבריאות יעקב ליצמן מהימן, 13.9% חשבו כך על ראש הממשלה בנימין נתניהו, 13.4% על פרופ' סיגל סדצקי ו-26.8% על מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (סיכום הסקר כאן ב"דוקטורס אונלי").
דל ביגטרי, בתכניתו ביום חמישי האחרון (21.5.2020) הגדיר את יחס הציבור לקורונה כ"קורונה-פוביה", ומנה 10 סיבות מדוע ממש אין צורך ללקות ב"מחלה" זו. אני חושב שזה מסכם בצורה טובה מאד את העניין, וסיכמת זאת עבורכם במאמר המצורף. דל מדבר על המודלים השגויים, על הסגר הלא-יעיל, על הטיפול הכושל בבתי האבות, על הריחוק החברתי ומסיכות הפנים, על הטיפול הרפואי ועל הרופאים עצמם, על החיסון המיוחל ועל הפגיעה האנושה שהביא הטיפול של המדינות במשבר.
10. המודלים השגויים. המודלים המפחידים שניבאו מיליוני מתים היו שגויים מאד, ופספסו במאות ובאלפי אחוזים את המציאות. גם בישראל הסתבר שאי אפשר להקיש ממספר המתים במדינות אחרות למספר המתים הצפוי בישראל, וזאת משום שהתמותה תלויה בפרמטרים רבים, ובעיקר בגיל החציוני של האוכלוסייה, וכמובן במצב מערכת הבריאות, באופן שבו מטפלים בחולים וכד'.
9. הסגר הלא יעיל. בעקבות ההערכות המוגזמות הנ"ל, הטילו מדינות רבות סגר על תושביהם, סגרו עסקים ולא איפשרו לאזרחים לצאת מבתיהם. אבל, ברוב המקומות הסגר הוטל אחרי שיא המגיפה (בשל זמן הדגירה), ולכן לא היה יעיל. בנוסף, מטרת הסגר הראשונית היתה "לשטח את העקומה" עד להיווצרות "חסינות העדר" או העלמות טבעית של הנגיף, ולא למנוע מהידבקויות, שהיו צפויות לחזור עם פתיחת הסגר. כמה מדינות לא נקטו בסגר אלא רק המליצו לתושביהם לנקוט בריחוק חברתי ונקטו בצעדים פחות אגרסיביים ללא סגירת החיים הכלכליים, ויחסית לגיל החציוני של אוכלוסייתן הם סבלו מעט מתמותה מהנגיף, וייאלצו להשקיע פחות בחידוש הכלכלה. כך למשל היה בשוודיה, וכן ביפן ובדרום קוריאה.
8. הטיפול בבתי האבות. למרות שהיה ברור מתחילת המגיפה שהפגיעים ביותר הם האנשים הזקנים, בתי האבות והבתים הסיעודיים לא בודדו בזמן, וברוב המדינות אחוז התמותה בקרב אוכלוסייה זו היה הגבוה ביותר. בארה"ב (שליש ממקרי המוות מבתי אבות) הגדילו לעשות, והכריחו בתי אבות לקבל חולי קורונה מאומתים שהשתחררו מבתי החולים (כדי לפנות מיטות לחולים חדשים), ובמדינות רבות, כמחצית המתים מהנגיף גרו טרם מותם בבתי אבות. ועדות החקירה בעולם, וגם בארץ, יצטרכו לתת תשובות טובות מדוע הטיפול בקבוצת הסיכון המיידית – דיירי בתי האבות היתה כל-כך כושלת. מעל כל זאת, בניו-יורק קיבלו צוותי החירום באמבולנסים הוראה לא לנסות להחיות מטופלים עם התקף-לב ללא דופק, כדי לחסוך בזמן ובמשאבים ולא לחשוף את עצמם לוירוס.
7. הריחוק החברתי. להשפעה של הריחוק החברתי על התפשטות המגיפה אין עד כה ראיות מדעיות. ב-2006, לאחר שמגפת "שפעת העופות" לא גרמה לנזקים לה ציפו, ביקש נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מוועדת מומחים אנשי מדע, לתת המלצות איך למנוע התפרצות מגיפה כזו. החוקרים הביאו את המלצותיהם לסגר (אך חשבו שהוא לא יהיה ישים ולא יעיל), והשתמשו במודל ממוחשב של נערה בת 14 מאלבוקרקי, אשר צפתה שבעיר בת 10,000 איש, 5,000 ידבקו במגפה, אולם רק 500 ידבקו אם בתי הספר ייסגרו, וזאת משום שכל תלמיד בא במגע בממוצע עם 140 אנשים נוספים. הסיפור כולו מתואר כאן.
6. מסיכות הפנים לא עוזרות בהקטנת הפצת המחלה, עשויות לגרום לשאננות ואף לבעיות בריאותיות כמו הפחתת קליטת החמצן (דווקא במחלה שהמרכיב העיקרי שלה הוא בעיית חמצן בדם). המחקרים מראים זאת בבירור, היצרן כותב זאת בעצמו על האריזה (של המסכות הכירורגיות), מומחים בתחום כולל ראש שירותי בריאות הציבור בארה"ב ועוד, וגם אירגון הבריאות העולמי לא המליץ על-כך (לפחות ב-9 במרץ, כאשר העלה את הסרטון הזה לאוויר).
5. הטיפול הרפואי הכושל. במהלך המשבר היה כישלון מתמשך של טיפול יעיל במחלה, התעלמות מרופאים ואחיות שהזהירו מפני טיפולים מזיקים, וניסיון להדוף כל פתרון קל וזול שנמצא, כמו שימוש בוויטמין C ו-D, היחשפות לשמש ועוד, כל זאת כדי להגדיל אולי את הצורך בחיסון. כך למשל לגבי השימוש בתרופת הכלורוקווין, או בנגזרת שלה "הידרו-כלורוקווין", אשר שימש כר פורה לוויכוחים בין נשיא ארה"ב טארמפ והיועץ שלו לקורונה אנתוני פאוצ'י, בעוד טראמפ הצהיר ב-18.5 שהוא לוקח את התרופה. הכלורוקווין הוא תרופה ותיקה נגד מלריה, שנמצאת בשימוש כבר 60 שנה. תופעות הלוואי שלה קלות – ע"פ "אינפומד": "ניתן למנוע תופעות לוואי כגון בחילה, שלשול וכאב בטן על ידי נטילת התרופה עם מזון." התרופה איננה מתאימה לנשים בהריון או מיניקות, ועלולה, בשימוש ממושך לגרום לנזקים ברשתית. אין ב"אינפומד" כל איזכור לבעיות לבביות כתוצאה מהשימוש בתרופה, אולי בשל נדירות התופעה. עם-זאת, היא מאד זולה, כבר ב-2005 נערך מחקר שהראה שהיא עשויה להיות יעילה נגד נגיף הסארס הראשון (שהיה מסוכן הרבה יותר), וכמה רופאים העידו שהצליחו לרפא כמעט את כל החולים בהם טיפלו, כמו ד"ר ולדימיר זלנקו או ד"ר דידייה ראו.
כך גם לגבי השימוש במכונות ההנשמה, אשר היה הסיבה העיקרית לסגר ולהגבלות התנועה, כדי "לשטח את העקומה", משום שהיה חשש שלא יהיו מספיק מכונות הנשמה בבתי החולים. עם-זאת, מהר מאד הסתבר שלא רק שהן אינן עוזרות, אלא גורמות למוות, כאשר תשעה מתוך עשרה מטופלים שהוכנסו לטיפול במכונות אלו בניו-יורק מתו. היו רופאים שהעירו על-כך שהמחלה שנגיף הקורונה גורם היא מחלת דם של חוסר חמצן (דומה למחלת גבהים), ולא מחלת ריאות המצריכה מכונת הנשמה, והיו אחיות שהעידו שהפרוטוקולים הקיימים גורמים למטופלים למות, אולם המוסדות התעשתו לאט מידי, ומי יודע כמה מקרי-מוות היו נחסכים אילו היו בוחנים את שיטות הטיפול מהר יותר.
גם לגבי הטיפול התומך – שימוש בוויטמינים למשל (ויטמין C, ויטמין D, אבץ), שהוכחו כיעיל בכל המחלות הוויראליות עד-כה כמחזקים מובהקים של מערכת החיסון, ואילו המוסדות ממשיכים לאיים על רופאים שישללו את רשיונם אם ימליצו על טיפולים אלו בציבור.
4. הרופאים! ובהמשך לסעיף הקודם – הרופאים אשר לא קמו ויצאו כנגד הפרוטוקולים השגויים, ולא הקפידו על שבועתם "קודם-כל אל תזיק", הם כנראה המפסידים העיקריים במשבר, משום בעולם הרפואה כיום אין יותר חלוצים. אלו אשר מגלים דברים חדשים ומבקשים לשנות את הפרוטוקולים הקיימים, מהווים נטל על המערכת ולא מאפשרים להם להשמיע את קולם. כך בעולם כולו, וגם בישראל – ראו למשל את ההתקפה של משרד הבריאות על שבעה רופאים "מתנגדי חיסונים".
3. החיסון המיוחל! המירוץ אחר החיסון הבלתי-קיים (ויתכן שלא יהיה לעולם) ממשיך לעוור את עיני מקבלי ההחלטות, כשאלו חושבים שהחיסון יציל את העולם מפני הנגיף. וכדי להביא אותו לכל האוכלוסייה כמה שיותר מהר, הם מוכנים להקצות לחיסון מיליארדי דולר, לעגל פינות בניסויים הקליניים, להימנע מלחקור ע"פ פרוטוקולים מדעיים מקובלים, להתעלם מתוצאות קודמות של מחקרים שהוכיחו שהחיסון אולי יעיל אך מסוכן מאד, לדלג על ניסויים על בעלי חיים ועוד... אפשר לקרוא על-כך כאן וכאן וכאן. הידיעות על ה"הצלחות" של חברת "מודרנה" למשל, הסתירו עובדה מטרידה - 3 מתוך 15 הנסיינים שקיבלו את הכמות הגבוהה של החיסון פיתחו במהלך 43 ימי הניסוי תופעות לוואי קשות. 20%!! זה אומר שאם חיסון כזה יינתן לכל אדם על פני כדור הארץ (ע"פ החזון של ביל גייטס למשל) - 1.5 מיליארד אנשים ייפגעו קשות מהחיסון.
2. שיעורי התמותה המנופחים. שיעור התמותה מנגיף הקורונה התברר כנמוך הרבה יותר מהתחזיות, ולמעשה דומה מאד לשיעור התמותה מנגיף השפעת העונתית בשנים חמורות במיוחד. לדוגמא, בעונת השפעת של 2018-2017 מתו, ע"פ נתוני ה-CDC, 80,000 אנשים. קשה אמנם לדעת כמה מתו מקורונה, לאחר שגם בארה"ב וגם באיטליה המספרים נופחו מסיבות שונות. באיטליה למשל יצא מחקר שהראה ש-88% ממקרי המוות נגרמו ממחלות רקע אחרות, ונגיף הקורונה רק תרם ל-12% בלבד ממקרי המוות, אם בכלל[1].
1. הנזקים של ניהול המשבר. הצעדים העולמיים שנעשו בעקבות המגפה, עליה הכריז אירגון הבריאות העולמי ב-11.3.2020, גרמו במדינות רבות לנזקים הרבה יותר גדולים מאשר הנגיף עצמו. ראשית, זכויות האזרח נפגעו במקומות רבים, משום שזכויות יסוד כמו "חופש העיסוק" ו"חופש התנועה" נפגעו. בנוסף נפגע מאד "חופש הדעה", כאשר דעות שלא התיישבו עם מדינות הממסד הושתקו ולא באו לידי ביטוי ברשתות התקשורת הגדולות, ואף נחסמו ברשתות החברתיות. הנזקים הכלכליים ברורים, וכאמור יש כרגע הערכה שלכל הפחות, בישראל, משבר הקורונה עלה לאזרחי המדינה כ-140 מיליארד שקל. בנוסף, הרבה מאד מובטלים (בסוף מרץ היו כמיליון מובטלים בישראל), הרבה עסקים קטנים שיתמוטטו, הרבה אזרחים שיחוו בעיות משפחתיות (גירושין, אלימות בתוך המשפחה ועוד). ועל כל זאת – פרוצדורות רפואיות שנדחו, וחלקן לפחות יגרום לעלייה במקרה המוות או בהידרדרות המטופלים למצבים קשים יותר ולסבל גדול יותר.
וכל זאת כדי למנוע, לכאורה, התמוטטות של מערכת הבריאות (שמראש לא היתה מוכנה לאירוע חירום כזה), והתגוננות מפני נגיף שהביא בישראל לפחות מקרי מוות שמביאה עונת שפעת ממוצעת.
העיתונים מפחידים אותנו ב"גל שני", למרות שאין לכך שום ביסוס מדעי, לא במגיפות קודמות, ולא בארצות שהקדימו את ישראל במגיפה, מבטיחים לנו חיסון למרות שזה ייקח זמן רב (בדרך-כלל לוקח בין חמש לעשר שנים לפתח חיסון, אבל עכשיו מתכוונים לקצר תהליכים), ואם החיסון יהיה כמו חיסונים אחרים עד-כה, הוא יהיה בלתי-יעיל, יגרום לתופעות לוואי קשות ולפגיעה בבריאות של מחוסנים רבים, והשלכותיו תעלנה פי כמה על נזקי הנגיף עצמו (שבדרך כלל דועך באופן טבעי). הבעיה כמובן היא שאנו עלולים למצוא את עצמנו מחוייבים לקחת את החיסון, או שיגבילו את תנועותינו בארץ ובעולם. כבר עכשיו קיימת תכנית שטנית להוציא "תו-ירוק" עבור אנשים זקנים (מעל גיל 67), אשר ייאלצו לקבל אישור רפואי כדי שיוכלו לצאת למרחב הציבורי, ומי יודע מה יעלה בגורל שאר הפעולות הדורסניות של השלטון, כמו איכון טלפונים, הצמדה (או הזרקה) של צ'יפים למעקב ועוד.
מי שעיניים לו בראשו חייב להיות מאד זהיר, ולהעריך את פעולות הממשל לא רק ע"פ התוצאות העכשוויות, אלא גם על תוצאותיהם לעתיד לבוא, לילדינו ולנכדינו. הפגיעה המתמשכת בזכויות הבסיסיות של בני האדם, הגזל המתמשך של התאגידים את משאבי הטבע ופגיעתם בסביבה (כולל זיהום הסביבה בקרינה אינסופית), השחיתות המוסרית המקבלת פרצוף של "זה מה שיש" – כל אלו עלולים לגרום לילדינו ולנכדינו לחיות בעולם קשה ואפור הרבה יותר מאשר אנו זכינו, וחובה עלינו לעשות כל מה שנוכל כדי למנוע עתיד קודר זה.
לכן, דברו עם חבריכם; פרסמו את דעותיכם; שתפו את דבריהם של אלו שמדברים מגרונכם; צאו להפגנות! אל תתנו לדברים לחלוף ליד אזניכם ולחשוב – זה לא יקרה.
זה קרה, וזה קורה, וזה יכול להשתנות רק אם האזרח הקטן לא יהיה אדיש!!
כל טוב ובריאות לכולנו,
רני כשר
[1] On re-evaluation by the National Institute of Health, only 12 per cent of death certificates have shown a direct causality from coronavirus, while 88 per cent of patients who have died have at least one pre-morbidity - many had two or three". This does not mean that Covid-19 did not contribute to a patient's death, rather it demonstrates that Italy's fatality toll has surged as a large proportion of patients have underlying health conditions.