האם חבישת מסיכות פנים מועילה או מזיקה?

כדאי לכם מאד לקרוא כמה שיותר באתר SciBook.

כך כתוב באתר: "אנו מציגים לכם אתSciBook— כאן אנו מנתחים נושאים חשובים ומעניינים, בהתבסס על מקורות מהימנים, בעיקר מחקר מדעי. אנו מפרטים את כל המקורות שלנו, כך שכל אחד יכול לבדוק אותם, לגבש את דעתו או לתקן אותנו. ניתוח מדעי אמיתי לא צריך להכיל תעמולה או להסתמך על אמונה באוטוריטות. אל תאמינו לנו - בדקו בעצמכם! נתחיל עם אחד הנושאים החשובים ביותר - בריאות בהקשר של חיסונים."

אז הפעם, הכותב האלמוני שמביא אלינו את המדע האמיתי (ולא את המדע התעמולתי והשקרי) בשפה פשוטה (התרגום הוא מרוסית לעברית, והוא נעשה ע"י מתרגמים שונים, כולל פבל במקרה הזה) – מביא לנו עתה סקירה מקיפה על המחקרים שקשורים למסיכות פנים.

ועכשיו תוכלו להחליט בעצמכם, על-סמך מחקרים מדעיים, האם התקנה המחייבת חבישת מסיכות במרחב הציבורי אכן מבוססת על עובדות. כדי לשמוע גם את הצד של המדע הממסדי תעמולתי, כדאי גם לקרוא את דבריו מכון דוידסון שהוא הזרוע החינוכית של מכון וייצמן, כאן.

אגב, אפשר לקרוא על כך כאן, ועל פי דו"ח של משרד הביטחון שנמצא כאן - "נשמיות ומסכות פנים נגד קורונה, אינם מתאימות לשימוש בעלי זיפים או זקנים, להם ממליץ הדוח להשתמש באמצעי מיכון הכוללים אטם צוואר, דוגמת ברדסים, או במסכת פנים אקטיבית הכוללת מפוח היוצר "על לחץ" בחלל המסכה.". סתם אנקדוטה שמעניינת אותי משום שאני "בעל זקן"... וגם, לראות את הסרטון של אירגון הבריאות העולמי אשר פרסמו כאשר היה מחסור במסכות, כאן.

וגם זווית מעניינת נוספת כאן:

ועכשיו למדע, בבקשה...

ואם יש לכם הערות והארות, ובעיקר תיקונים שלדעתכם כדאי להכניס למאמר, אתם מוזמנים לכתוב אליי (ר.כ) ואני אעביר למחבר את ההערות. תודה!

[להלן אני מביא את דבריו של מחבר האתר scibook בנוגע למסיכות פנים].

ציד המסכות

בתחילת המגיפה הנוכחית, כשמלאי המסכות הרפואיות היה חסר, רשויות הבריאות בכל העולם טענו פה אחד כי המסכות אינן יעילות, שהן מיועדות רק לצוות הרפואי, והפצירו בציבור שלא לקנות ולא "לעטות" אותן. כעת, אחרי שיוצרו די והותר מסכות, מדינות רבות החלו להמליץ ​​ואף לאלץ את האוכלוסייה להשתמש במוצרים האלו. במדינות מסוימות קונסים אנשים שלא "עוטים" מסכה במקומות ציבוריים ואפילו קיימים איסורים על בתי עסק לשרת אותם. נוצרה גם שכבת אנשים שמסרבים להיכנע לגזירת "עטיית" המסכות הכפויה. אנשים אלו מכונים "Anti-maskers" [1], או "סרבני מסכות", בדיוק כמו "סרבני חיסונים". אך האם שימוש באמצעי זה נתמך ע"י מחקר מדעי? האם המסכות אכן יעילות ובטוחות?

היעילות

מסכות כירורגיות (רפואיות) הופיעו לראשונה בשנת 1897 ומטרתן הייתה להגן על פצעים וחתכים של המנותחים מפני הטיפות שהופרשו על ידי המנתחים תוך כדי הנשימה. הן החלו לשמש גם מחוץ לחדרי הניתוח במטרה לשלוט בהתפשטות מחלות זיהומיות. בעת מגיפת השפעת של 1919, מסכות אלו כבר היו זמינות והופצו לאוכלוסייה, אך הן לא השפיעו על מהלך המגיפה. באותה התקופה טרם היה ידוע כי נגיף השפעת הוא עד כדי כך קטן-מימדים שמסוגל לחדור דרך מסיכה כירורגית. בשנת 2010 הצהירה האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים כי מחוץ לכתלי בתי חולים, "מסכות כירורגיות אינן מיועדות ואינן מוכחות לצורך הגנת המשתמשים בהן מפני מחלות דרכי נשימה זיהומיות". שורה של מחקרים הראתה את חוסר היעילות של מסכות כירורגיות למניעת ההדבקה בשפעת בתנאי בית. הסוכנות הקנדית לבריאות הציבור לא ממליצה לאנשים בריאים להשתמש במסכות בזמן מגיפות, מתוך הכרה בכך שהמסיכה לא הראתה יעילות במצבים אלה [2].

במחקר שהתנהל בשיטה אקראית במשך 2.5 חודשים בקרב צוותים רפואיים בטוקיו, מסכה כירורגית התגלתה כלא יעילה במניעת מחלות הצטננות [3]. במחקר אקראי צרפתי נבדק האם המסכה משפיעה על הדבקת בני משפחתו של חולה שפעת כשהוא "עוטה" אותה כל הזמן. נמצא כי המסכה לא השפיעה על מספר בני המשפחה שנדבקו [4].

המחקר האקראי הגדול ביותר בנושא מסכות, שכלל יותר מ-7,000 משתתפים, נערך בקרב עולי רגל למכה. "עטיית" מסכות לא רק שלא הפחיתה את שכיחות מחלות דרכי נשימה זיהומיות, אלא אף הגדילה אותה בקרב נשים. החוקרים הגיעו למסקנה כי המסכות אינן יעילות במניעת מחלות זיהומיות באירועים המוניים [5].

מחקר קוריאני שפורסם בשנת 2020 בדק האם מסיכות מסוגים שונים מסוגלות לסנן את נגיף הקורונה מנשימת חולי COVID-19. גם מסכות כירורגיות וגם מסכות כותנה לא הצליחו לסנן את נגיף הקורונה במהלך שיעול של החולים. המחברים כותבים שגם מחקרים קודמים הראו שחלקיקים בגודל 0,04-0.2 מיקרון יכולים לחדור דרך מסכות כירורגיות. גודל החלקיקים של נגיף הקורונה נמצא בטווח הזה, ומכך נובע גם שמסכות אינן יכולות לסנן אותו ביעילות. המחברים מציינים כי הם מצאו ריכוזים גבוהים יותר של הנגיף על חלקן החיצוני של המסכות מאשר על חלקן הפנימי [6].

במאמר משנת 2012 [7] דווח כי זרימת אוויר חופשית ללא הפרעה במהלך הנשימה והנשיפה הינה תנאי הכרחי לתפקוד נשימתי תקין. כל מצב שיכול להוות הפרעה לזרימת האוויר החופשית במהלך מחזור הנשימה, בין אם פתולוגי או לאו, מסוגל לגרום לתת-איוורור עם מאמץ נשימתי מוגבר ולעומס פיזיולוגי על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת ויסות הטמפרטורה. מצב כזה מסוגל לגרום גם למתח פסיכולוגי.

המאמר הנ"ל מסכם מחקר שנערך בסעודיה. לנשים שלבשו ניקאב היו מדדי תפקוד ריאות (כגון קיבולת ריאה חיונית, אוורור מרבי של הריאות וזרימת נשימה מאומצת) נמוכים יותר. הירידה של מדדים אלו הייתה ביחס ישיר לכמות השעות בהן הנשים "בילו" עם הניקאב.

חוסר נוחות נשימתי בקיץ היא תלונה שכיחה בקרב נשים שלובשות ניקאב. בהסתמך על תוצאות מחקרים נוספים, מאמינים המחברים כי מדדי תפקודי ריאה הירודים נגרמים לא רק על ידי מחסום האוויר שנוצר על ידי הניקאב, אלא גם על ידי עליית טמפרטורת העור, הטמפרטורה מתחת לניקאב ולחות. קיימת גם סבירות לכך שחלק מהפחמן הדו-חמצני המופרש בנשימה נשאר בתוך הניקאב, מה שמוביל למחסור בחמצן ולעלייה בדופק. החוקרים טוענים כי לבישת ניקאב עשויה להיות אחת הסיבות לשכיחות גבוהה יותר של פיברומיאלגיה וסריקובראביאלגיה (תסמונת כאב בצוואר ובכתפיים) בקרב נשים סעודיות. בקרב צוותים רפואיים "עטיית" מסכות לזמנים ממושכים קשורה עם מתח נפשי קשה.

בסקירה שיטתית משנת 2010 לא נמצאו מחקרים שהוכיחו יתרונות של שימוש במסכה נגד הידבקות בשפעת [8]. גם מטה-אנליזה יפנית משנת 2014 הגיעה למסקנה כי המסכה אינה יעילה נגד שפעת [9]. גם סקירה שיטתית מ-2020 [10] הגיעה לאותן המסקנות בדיוק. מחבריה קבעו כי אין ראיות משכנעות לשימוש נרחב במסכות כאמצעי הגנה נגד COVID-19.

סקירה שיטתית ומטא אנליזה משנת 2020 השוו את היעילות של מסכה כירורגית מול מסכה מסוג N95. השימוש ב-N95 הפחית את הסיכון להתרבות חיידקים, אך לא השפיע על שכיחות ההידבקות בשפעת, הצטננות ומחלות נגיפיות אחרות [11]. גם סקירות שיטתיות אחרות לא חשפו יתרונות של N95 בהשוואה למסכה כירורגית [12] [13].

לא קיימים מחקרים אקראיים שהראו את היעילות של "עטיית" מסכות. לא קיים מחקר שמראה את היעילות של השימוש במסכות על ידי האוכלוסייה הכללית. אילו היה יתרון כלשהו בלבישת מסכה בשל היכולת שלה לחסום טיפות וחלקיקי ספריי, אז N95 הייתה עדיפה בהרבה בהשוואה למסכה כירורגית. עם זאת, מספר מטה-אנליזות גדולות וכל הניסויים האקראיים מוכיחים כי ל-N95 אין יתרון יחסי כזה [14].

ארגון הבריאות העולמי מדווח כי שימוש לא נכון במסכה עלול להגביר את הסיכון להדבקה ולא להפחית אותו [15]. כך טען גם המנתח הכללי של ארצות הברית [16].

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לאנשים בריאים "לעטות" מסיכה רק כאשר הם מעניקים טיפול במישהו שנחשד כחולה קורונה [17]. ארגון הבריאות העולמי גם קובע כי "השימוש הנרחב במסכות על ידי אנשים בריאים אינו נתמך בראיות מדעיות ומלווה באי-וודאות וסיכונים קריטיים" [18].

בטיחות

במחקר האקראי היפני [3], רופאים שלבשו מסיכה היו בעלי סיכוי גבוה משמעותית לסבול מכאבי ראש. היו להם גם יותר ימים שבהם "לא חשו בטוב". על פי מחקר בסינגפור [19], המסכות N95 גרמו לכאבי ראש אצל 37% מחברי הסגל הרפואי. במחקר שנערך בשנת 2020, 81% מהרופאים סבלו מכאבי ראש [20].

במחקר שנערך ב-2007, במנתחים העוטים מסכות נרשמו עלייה בקצב לב וירידת סטוראציה [21]. במחקר צרפתי שנערך בשנת 2018, הליכה במסכה למשך 6 דקות גרמה לקצב נשימה מוגבר בקרב אנשים בריאים [22].

במחקר שנערך ע"י ה-CDC, "עטיית" מסכה תוך כדי הליכה במשך שעה הובילה לעלייה בדופק, בקצב הנשימה ולעלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני בדם [23]. השימוש במכונת הנשמה N95 הביא גם לעלייה בלחץ הדם [24].

מי שלבש את המסכה התלונן על גירוי בעור, עקצוץ על העור, תחושת חום בפנים, הצטברות לחות ועל הדבקת המסכה אל הפנים. במחקר אחר, 12% מהילדים ו- 38% מהמבוגרים דיווחו על קוצר נשימה תוך "עטיית" מסיכה. סיבה אפשרית לעלייה בקצב הנשימה קשורה לעובדה שמסכה לעיתים נדבקת לפנים, מה שגורם למאמץ נשימתי מוגבר. בנוסף, לא ניתן להמעיט בהשפעתם של גורמי לחץ פסיכולוגיים (חרדה, קלסטרופוביה) על קצב הנשימה של אנשים מסוימים בגלל "עטיית" מסכות. מחקר שנערך לאחרונה הראה כי תחושות לא נעימות יכולות להיתרגם לתגובות רגשיות, מה שאומר שתחושות לא נעימות מהמסכה על הפנים עלולות להוביל לתחושה של קוצר נשימה ולעלייה נלווית בקצב הנשימה [25].

"עטיית" מסכה לפרקי זמן ארוכים על ידי אנשי סגל רפואי יכולה לגרום לנזק משמעותי בעור כתוצאה מהזעה ושפשוף [26]. ישנם קשיים רבים שיכולים להקשות על "עטיית" מסכות פנים למספר שעות ביום במשך תקופה רבת-ימים. קשיים אלו כוללים קשיי בנשימה וחוסר נוחות. מסכות נתפשות כמכשול או מהוות מכשול ממשי לפעילות רגילה. מסכות יכולות לגרום לאי-נוחות, לגרום לתחושת חום, לפריחה על העור או אפילו לתחושת נתק חברתי [10].

בסין לפחות שני תלמידי בית ספר מתו כתוצאה מדום לב פתאומי במהלך שיעורי חינוך גופני, בעת שרצו עם מסכה. סיבת מותם ככל הנראה הייתה מחוסר חמצן [27].

מסכות רפואיות מיוצרות מפוליפרופילן. תקופת פירוקו המלאה היא 500 שנה לפחות [28]. החומר הזה לא נעלם, אלא מתפרק באיטיות לחלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים החודרים לשרשרת המזון. ההערכה היא כי יותר ממאה אלף יונקים ימיים וצבים ולמעלה ממיליון עופות ים מתים מדי שנה בגלל הפלסטיק שבמיי הים. הפלסטיק הימי סופח רעלנים מה שמוביל להרעלת בעלי חיים שבולעים אותו בטעות [29].

רשימת מקורות:

1. 'Anti-maskers' say they should not be forced to cover their faces in public because medical conditions mean they cannot wear a mask. Business Insider

2. Neilson S. The surgical mask is a bad fit for risk reduction. CMAJ. 2016;188(8):606-7

3. Jacobs JL et al. Use of Surgical Face Masks to Reduce the Incidence of the Common Cold Among Health Care Workers in Japan: A Randomized Controlled Trial. Am J Infect Control. 2009;37(5):417-9.

4. Canini L et al. Surgical Mask to Prevent Influenza Transmission in Households: A Cluster Randomized Trial. PLoS One. 2010;5(11):e13998

5. Alfelali M et al. Facemask versus No Facemask in Preventing Viral Respiratory Infections During Hajj: A Cluster Randomised Open Label Trial. Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3349234

6. Bae S et al. Effectiveness of Surgical and Cotton Masks in Blocking SARS–CoV-2: A Controlled Comparison in 4 Patients. Ann Intern Med. 2020;M20-1342

7. Alghadir A, Aly F, Zafar H. Effect of face veil on ventilator function among Saudi adult females. Pak J Med Sci. 2012;28:71–4

8. Cowling BJ et al. Face Masks to Prevent Transmission of Influenza Virus: A Systematic Review. Epidemiol Infect. 2010;138(4):449-56

9. Takashani S et al. Antiviral Face Masks for the Prevention of Influenza Infection: a Meta-analysis. Journal of General and Family Medicine. 2014;15(2;126-35

10. Brainard JS et al. Facemasks and similar barriers to prevent respiratory illness such as COVID-19: A rapid systematic review. MedRxiv, 2020

11. Long Y. Effectiveness of N95 Respirators Versus Surgical Masks Against Influenza: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Evid Based Med . 2020 Mar 13. Online ahead of print

12. Bin-Reza F et al. The Use of Masks and Respirators to Prevent Transmission of Influenza: A Systematic Review of the Scientific Evidence. Influenza Other Respir Viruses. 2012;6(4):257-67

13. Smith JD et al. Effectiveness of N95 Respirators Versus Surgical Masks in Protecting Health Care Workers From Acute Respiratory Infection: A Systematic Review and Meta-Analysis. CMAJ. 2016;188(8):567-74

14. Rancourt DG. Masks Don't Work: A review of science relevant to COVID-19 social policy. DOI: 10.13140/RG.2.2.14320.40967/1

15. WHO. Advice on the use of masks 1 in the community setting in Influenza A (H1N1) outbreaks

16. Fitzgerald S. Surgeon General Doubles Down: Masks Increase Virus Risk. Newsmax 31.3.2020

17. WHO. Coronavirus disease (COVID-19) advice for the public: When and how to use masks

18. WHO. Advice on the use of masks in the context of COVID-19

19. Lim ECH et al. Headaches and the N95 face‐mask amongst healthcare providers. Acta Neurol Scand. 2006;113(3):199-202

20. Ong JJY et al. Headaches Associated With Personal Protective Equipment - A Cross-Sectional Study Among Frontline Healthcare Workers During COVID-19. Headache. 2020;60(5):864-77

21. Beder A et al. Preliminary Report on Surgical Mask Induced Deoxygenation During Major Surgery. Neurocirugia (Astur). 2008;19(2):121-6

22. Person E et al. Effet du port d’un masque de soins lors d’un test de marche de six minutes chez des sujets sainsEffect of a surgical mask on six minute walking distance. Revue des Maladies Respiratoires. 2018;35(3);264-8