top of page
תמונת הסופר/תרני כשר

קורונה וחיסונים - תמונת מצב רגעית

יום ראשון 19.4.2020.

התעוררנו היום לשבוע חדש, ויש הרגשה של התעוררות!


העולם מתעורר – הפגנות בארה"ב בעידוד הנשיא טראמפ, העצמאים בישראל מפגינים ברחבי ישראל, שרי הממשלה מתעוררים, אפילו העיתונות מתעוררת – לא מעט "קונספירציות" שעלו בתחילת המשבר (וצונזרו יותר ויותר ע"י פייסבוק ויוטיוב), מתחילות לקבל קולות גם בעיתונות הקונבנציונלית. כך למשל ההשערה שמקורו של נגיף הקורונה הוא במעבדה בווהאן, אשר עלתה מיד בתחילת המשבר אך הוסרה משולחנות הדיונים, חזרה לפני שלושה ימים דרך כתבה ב"פוקס-ניוז". כך גם לגבי הידיעה לפיה הקורונה הופיעה בסין כבר באוקטובר 2019,והתפשטה בעולם ללא הפרעה עד תחילת פעולות הסגר בסין בתחילת 2020. נראה שחשבו באותו זמן שמדובר בשפעת חריפה במיוחד (כך למשל ב-25.12.19 ב-YNET – "במערכת הבריאות מתריעים: "מעולם לא ראינו שפעת כל כך אגרסיבית" וכאן שבועיים לאחר מכן: ""השפעת השנה הקשה ביותר זה עשור"). יש כמובן עוד ידיעות שמסווגות כ"קונספירציות" או כ"פייק ניוז" שעדיין לא מגיעות לתקשורת הרגילה (כמו הקשר של המגיפה ל-G5, למקומו ה"מכובד" של ביל גייטס בסיפור ועוד), או שמגיעות עם תגים זוהרים של "אל תתפתו להאמין לכך", בדיוק כפי שהיא מתייחסת בשנים האחרונות לנושא החיסונים.

ולמרות זאת, קולותיהם המתריסים של פרופ' יורם לס ופרופ' איתן פרידמן מצטרפים לקולותיהם של נדב אייל, אדוארד סנודן, פרופ' רונית קלדרון מרגלית, עמרי מילמן, ורבים אחרים, אשר נשמעים מאוכזבים או מרוגזים לאור צעדיה (ומחדליה) של הממשלה בטיפול במשבר.


כל זאת כאשר מדד הקורונה מראה שבעוד המספרים בעולם נספרים במאות-אלפים ומיליונים (כרגע יותר מ-161 אלף מתים ושני מיליון ושלוש-מאות ושלושים אלף נדבקו), אצלנו בישראל המספרים קטנים יחסית ואנו נמצאים במקום ה-40 בתמותה מהנגיף עם 20 מתים לכל מיליון תושבים. ברוב המדינות נראה שהשיא כבר מאחוריהם (בישראל, כבר מסוף מרץ העלייה במספר המקרים המאומתים כבר לא בעלייה מעריכית, למרות שמספר הבדיקות עלה).


אבל אני מעוניין להתרכז בנושא העיקרי שעדיין לא הפך לשיח החשוב – חיסונים. זהו מאמר ראשון בסדרה של מאמרים, בהם אנסה להביא את הקולות שאינם נשמעים במדיה הרגילה.

-------------

המירוץ לחיסון נגד הסארס קוביד-2 החל מיד עם היוודע הרצף הגנטי שלו וכבר התחילו להזריק את החיסונים הניסיוניים לגופם של מתנדבים (גם כאן, ב"פוקס-ניוז"), והתקשורת ממשיכה להזריק לציבור את הנראטיב שרק החיסונים יצילו אותנו מפני המגיפה הנוראית.

הממסד הרפואי והתקשורת המשמשת לו כשופר (רוב הזמן), גורמים לבהלה מהמגיפה עד כדי שיתוק כמעט מוחלט של הכלכלה והחיים הסדירים של האזרחים, ונראה שכולם מביטים בתקווה אל חברות התרופות, אשר אמורות להביא אלינו את הפתרון המיוחל – החיסון. אין ספק שחברות התרופות הן המרוויחות העיקריות מכך, וזאת לאחר שאלו גדלו בשני העשורים האחרונים לשוק שמרוויח 35 מיליארד דולר בשנה מחיסונים (4,400 אחוז תשואה בהשקעות בחיסונים בקרב 94 המדינות העניות בעולם).


אבל, למירוץ הזה יש מחיר, והתראות על כך אנו שומעים יום יום מפי אנשי מקצוע שונים.

כך למשל, ע"פ פרופ' טים לאהיי (Timothy P. Lahey), רופא וחוקר המתמחה במחלות זיהומיות במרכז הרפואי של אוניברסיטת ורמונט, ארה"ב, אסור לאבד את המדע במירוץ זה. במאמר דיעה שפרסם לאהיי ב-16.4.2020 בעיתון "The New York Times" הוא טוען שהשימוש בחיסונים שבטיחותן ויעילותן אינה מוכחת היא מסוכנת, ויש סיבות טובות מדוע כדאי לדבוק בסטנדרטים מדעיים.

לאהיי כותב שבייאושנו הרב להציל חיי אדם ממגיפת הקורונה, כבר עתה התחלנו לעגל פינות בנוגע לתקנים מדעיים, בתקווה למצוא טיפול מבלי להוכיח שהוא עובד. כך למשל פרסמו ד"ר ניר אייל וחבריו מאמר ובו הם "מצדיקים" דילוג על שלבים באישור חיסונים, כדי להגיע מהר יותר לחיסונים שעשויים להיות מצילי חיים עבור אוכלוסיות שלמות, וזאת על-חשבון סיכון מחושב שייקחו המתנדבים במחקרים קליניים אלו.

במקרה אחר אישר ממשל טרמפ לחברת "מודרנה" לדלג על ניסויים בבעלי-חיים, מה שמקובל בדרך כלל לעשות לפני שמתחילים לערוך ניסויים קליניים בבני אדם.

בנוסף, ארגון הבריאות העולמי WHO פרסם בסוף חודש מרץ קריאה לצוותים רפואיים לערוך "מחקרים קליניים פתוחים" ברחבי העולם על 4 טיפולים אפשריים לאלו שחולים קשה (או לצוותים רפואיים שנמצאים בסיכון), וזאת ללא השוואת הטיפול מול טיפול-דמה (פלאצבו) וכן ללא סמיות כפולה (double-blind), וזאת כדי לזרז את התהליך[1]. מעניין אגב שגם אירגון הבריאות רואה בעיה במחקר קליני שאיננו RCT (Random Clinical Trial), שהוא תקן הזהב לבחינת תרופות, בעוד אף אחד מהחיסונים המומלצים ע"י WHO לשימוש עולמי עבור תינוקות ילדים ומבוגרים בריאים, לא עבר מעולם מחקרים קליניים שכאלו (כאן אפשר לקרוא על כך בפירוט).


כדאי גם להזכיר את השימוש הניסיוני שנעשה כבר בכמה מדינות כולל בישראל, בתרופה הוותיקה נגד מלריה "כלורוקווין" (התגלתה ב-1934) או "הידרוקסי-כלורוקווין" (המתקדמת יותר שנכנסה לשימוש בארה"ב ב-1955), אשר מאושרות אמנם כבר שנים רבות למלריה ומחלות נוספות, אבל יעילותן עדיין לא הוכחה לגבי נגיף הקורונה הנוכחי.


תרופה נוספת שנכנסה לשימוש ללא ניסויים קליניים נאותים היא ה-רמדסיביר (Remdesivir), שבעקבות אופטימיות לגבי יעילותה הוסיפה 9.7% לערכה בבורסה בניו-יורק, לאחר ש"בניסוי שנערך בבית החולים האוניברסיטאי של שיקגו, ואשר נמצא בשלבו השלישי, חולים שהראו תסמיני קורונה קשים וקיבלו את התרופה חוו ירידה מהירה של החום והתסמינים הנשימתיים שלהם, וכמעט כל החולים שטופלו בעזרת התרופה שוחררו לבתיהם תוך פחות משבוע. גיליאד מסרה לסוכנות הידיעות רויטרס לגבי הנתונים ש"יש לנתח את כלל המידע על מנת שיהיה אפשר להגיע למסקנות כלשהן מהניסוי". בהצהרה שפרסם בית החולים בנושא נאמר ש"הגעה למסקנות כלשהן בשלב זה אינה במקומה ואינה יציבה מדעית" (כל זאת מידיעה ב"כלכליסט" מ-18.4.2020).

נראה אם-כך שהשלב הבא יהיה שימוש מאסיבי בחיסונים שלא יעברו את כל השלבים הנדרשים לבחינת יעילותם ובטיחותם. כאמור, חיסונים אינם נדרשים לעבור מחקרים קליניים ארוכי-טווח אקראיים כפולי-סמיות מול סליין אינרטי, כדי לבחון את בטיחותם לפני הכנסת לשימוש. למעשה, אף חיסון שניתן כיום בשגרה לתינוקות ופעוטות לא עבר מחקרים שכללו פלסבו אינרטי. בנוסף, רוב החיסונים הניתנים לילדים שנמצאים כיום בשימוש אושרו ע"פ מחקרים שזמן המעקב אחר תופעות הלוואי ארך ימים ספורים בלבד, או שבועות, ובמקרים רבים נערכו הניסויים על קבוצות-גיל שונות מאלו שאמורות לקבל את החיסון לאחר שיאושר.

את הכיוון אליו אנו הולכים אפשר לראות ע"פ מאמרים שונים שמופיעים בעיתונים המדעיים הנחשבים. כך למשל פורסם ב-The NEW ENGLAND JOURNAL of MEDICINE מאמר של קבוצת חוקרים שמפתחים חיסונים, אשר מציעים לקצר את התהליך הרגיל של אישור חיסונים (שלוקח כמה שנים), ולבצע חלק מהשלבים במקביל, תוך הימנעות ממחקרים RCT, משום ש"בתנאים של תמותה גבוהה, האוכלוסיות לא יקבלו מחקרים מבוקרים אקראיים מול קבוצות פלאצבו"[2].


מחקרים אחרים על החיסון נגד נגיף הקורונה החדש (ה"קוביד-19", שנקרא גם סארס קוב-2 (או בקיצור סארס 2), מנסים להישען על מחקרים שחיפשו חיסון לסארס הקודם (סארס קוב-1) שהגיע ב-2002 ממחוז גואנגדונג בסין ונעלם ב-2003, אחרי שגרם למותם של 774 אנשים (מתוך 8,096 חולים מאומתים). ע"פ מחקר שפורסם ב-10.3.2020 ב- bioRxivע"י חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בראשות פרופ' מיכל ליניאל (ועדיין לא עבר סקירת עמיתים), שני הנגיפים הללו מאד דומים הן במבנה וברצף הגנטי שלהם, וכן בעובדה ששניהם משתמשים בקולטני ACE2 כדי להיכנס לתא המארח שם הם משכפלים את עצמם באמצעות מנגנוני השכפול של התא. עם-זאת, אסטרטגיית הקישור שלהם שונה.

להלן קטע מתוך פוסט של יפה שיר-רז מתאריך 7.4.2020: "אסטרטגיית הקישור של נגיף הקורונה העכשווי לקולטן ה-ACE2 שונה מאוד מזה של נגיף הסארס המקורי. גילינו במחקר שלנו שהסארס-קוב-1 נקשר לקולטן באופן שמזכיר קפיץ גמיש, כשלפעמים הקשר הוא חזק ולפעמים הוא רופף", מסבירה פרופ' ליניאל. "המשמעות היא שהקישור הוא דינמי – לעתים חזק מאוד ולעתים חלש מאוד. בניגוד אליו, הסארס-קוב-2 מכיל מספר רב יותר של נקודות היצמדות (52 לעומת 28 במקרה של הסארס-קוב-1), יש לו שטח פנים גדול יותר, והקישור הוא נוקשה יותר ועם הרבה פחות תנודות – הוא כאילו דבוק לקולטן כל הזמן"..." למאפיינים הייחודיים של הנגיף יש חשיבות קריטית מבחינת היכולת לטפל או למנוע אותו. למרות ההכרזות שכבר יצאו ממספר מעבדות בעולם על פריצת דרך במציאת חיסון, פרופ' ליניאל אומרת שלאור הממצאים, פיתוח חיסון יהיה אתגר לא פשוט. "זו תהיה עבודה מאתגרת, משום שהנוגדנים אמורים בדרך כלל לנטרל את המפגשים האלה של הנגיף עם הקולטן", היא מסבירה. "במקרה של נגיף הסארס, העובדה שהקישור שלו עם קולטן ה-ACE2 הוא דינמי מאפשרת לנצל את הרגעים ה'חלשים' כדי 'לדחוף מקל בין הגלגלים' ולנתק את הקישור. אבל אופן הקשירה הנוקשה והיעיל של הנגיף החדש מקשה מאוד לעשות זאת. לכן, אנחנו צופים שהנוגדנים שכבר היו בתהליך פיתוח לניטרול סארס קוב-1 והראו תגובות טובות מאוד מול הנגיף – לא יהיו יעילים לניטרול נגיף הקוביד-19, ולאור השינויים המהירים שעוברים הנגיפים הללו, צריך לחשוב על כך בצורה קצת יותר מקורית". מעט על המחקר הזה פורסם גם ב-YNET ב-24.3.2020.


ואכן, זה לא הולך להיות כל-כך קל. מחקרים שנערכו על סארס קוביד-2 ועל ה-MERS לא היו מעודדים כלל, והראו שהחיסונים מזיקים ואפילו מסוכנים.

במחקר שפורסם ב-2012 בדקו החוקרים ארבעה חיסונים נגד סארס קוב-1 במודל של עכברים, ומצאו שבעוד החיסונים אכן גרמו להיווצרות נוגדנים זמן קצר לאחר הזרקתם (סמן שמאפיין "הצלחה" או "יעילות החיסון"), אולם לאחר שעכברים המחוסנים נחשפו שוב לנגיף אחרי כחודש וכחודשיים, הדבר גרם לתגובה חיסונית חריפה (בדמות הופעה מוגזמת של תאים מסוג Th2) ובעקבות כך לדלקת ריאות חריפה מסוג RSV (Respiratory Syncytial Virus). תופעה דומה התגלתה מספר שנים קודם לכן אצל ילדים שקיבלו חיסון נגד RSV. מסקנת החוקרים היא שצריך מאד להיזהר בחיסונים אלו, משום שהם גורמים לרגישות-יתר בחשיפה מאוחרת לנגיפים אחרים, וזאת למרות שיעילותם ביצירת נוגדנים גבוהה[3].


מחקר דומה נערך על חיסונים שהוכנו עבור וירוס הקורונה MERS שפרץ במזרח התיכון ב-2012, וזאת במטרה לבדוק אם גם חיסונים אלו גורמים לתגובה הקשה המאוחרת, ואכן מצאו אותה תופעה. מסקנותיהם דומות – החיסונים (של נגיפים מומתים) נגד נגיף המרס עשויים לגרום לתגובה חיסונית חריפה לאחר חשיפה נוספת לנגיף, ושהמסקנות לגבי החיסונים הללו נגד סארס קוביד-1 תקפות גם לחיסונים אלו[4].

מחקרים אלו מאששים תופעות דומות שפורסמו כבר ב-1994 במודלים של עכברים, ועוד הרבה קודם לכן כבר ב-1969 אצל ילדים[5].


התופעה של חיסונים שמוכחים כ"יעילים" אך גורמים לאחר מכן לרגישות ולתמותה ממחלות אחרות ידועה גם מחיסונים אחרים. מחקר[6] שנערך בגינאה ביסאו שבאפריקה ופורסם בשנת 2017, עקב אחר ילדים שקיבלו חיסונים בתחילת שנות השמונים (DTP בזריקה ופוליו בטיפות) מול ילדים באותו גיל שלא קיבלו את החיסון. בניגוד למקרים אחרים, הקבוצות היו זהות מבחינה סטטיסטית, ללא "הטיית-בריאות" (כלומר הקבוצות היו שוות מבחינת בריאות הילדים הבסיסית). מסקנות החוקר (Peter Aaby) היו ש"כל העדויות הנוכחיות מצביעות על כך שחיסון ה-DTP גרם ככל הנראה למותם של יותר ילדים מאשר הציל אותם מדיפטריה, טטנוס או שעלת." עבור אלו שקיבלו רק את חיסון ה-DTP הסיכוי למות היה פי 10, ועבור אלו שקיבלו את שני החיסונים הסיכוי למות היא פי 5 "בלבד". אמנם החיסון היה יעיל והתינוקות לא מתו מטטנוס דיפטריה או שעלת, אולם הופיעו אצלם תופעות רפואיות אחרות, כנראה כתוצאה מהיחלשות מערכת החיסון שלהם, כולל חום גבוה ופרכוסים, שלשול, וכן דלקת ריאות ומחלות נשימה אחרות, ואלו גרמו למותם פי כמה יחסית לאלו שלא חוסנו. חיסון ה-DTP הוצא אגב משימוש בעולם המערבי בשל הסיכונים הנ"ל, ונמצא בשימוש רק במדינות העולם השלישי (כולל ברשות הפלסטינית). נקודה למחשבה...


לסיכום, קיימת סכנה גדולה שההיסטריה סביב נגיף הקורונה תגרום לכך שיפותחו תרופות וחיסונים שיעילותם ובטיחותם לא ייבחנו היטב לפני הפצתם. במקרה של התרופות, אשר ניתנות לחולים (ובעיקר לחולים קשה) אפשר להבין את המעשה, אם-כי גם כאשר נראה שאין ברירה, כדאי לנסות טיפולים שיהיו כמה שפחות פוגעניים, כולל שימוש בתוספים כמו ויטמין C וויטימין D שהוכיחו את יעילותם במניעה ובטיפול במחלות זיהומיות נגיפיות.


אבל במקרה של החיסונים, כאשר אלו ניתנים לאנשים בריאים, ולעתים באמצעות כפייה ישירה או עקיפה, חשוב שנעמוד על המשמר ולא ניתן להיסטריה ולפאניקה לגרום נזקים בריאותיים לאוכלוסייה.

 

מקורות

[1] "The design is not double-blind, the gold standard in medical research, so there could be placebo effects from patients knowing they received a candidate drug. But WHO says it had to balance scientific rigor against speed. The idea for SOLIDARITY came up less than 2 weeks ago, Henao Restrepo says, and the agency hopes to have supporting documentation and data management centers set up next week. “We are doing this in record time,” she says". WHO launches global megatrial of the four most promising coronavirus treatments, By Kai Kupferschmidt, Jon Cohen. Mar. 22, 2020. https://www.sciencemag.org/news/2020/03/who-launches-global-megatrial-four-most-promising-coronavirus-treatments# [2] "Moreover, in a high-mortality situation, populations may not accept randomized, controlled trials with placebo groups; although other approaches that address such concerns may be scientifically feasible, they’re typically not as fast, and the results can be harder to interpret." Developing Covid-19 Vaccines at Pandemic Speed. Nicole Lurie, M.D., M.S.P.H., Melanie Saville, M.D., Richard Hatchett, M.D., and Jane Halton, A.O., P.S.M. https://www.nejm.org/doi/pdf/10.1056/NEJMp2005630?articleTools=true [3] This combined experience provides concern for trials with SARS-CoV vaccines in humans. Clinical trials with SARS coronavirus vaccines have been conducted and reported to induce antibody responses and to be “safe” [29], [30]. However, the evidence for safety is for a short period of observation. The concern arising from the present report is for an immunopathologic reaction occurring among vaccinated individuals on exposure to infectious SARS-CoV, the basis for developing a vaccine for SARS. Additional safety concerns relate to effectiveness and safety against antigenic variants of SARS-CoV and for safety of vaccinated persons exposed to other coronaviruses, particularly those of the type 2 group. Our study with a VLP SARS vaccine contained the N protein of mouse hepatitis virus and Bolles, et al., reported the immunopathology in mice occurs for heterologous Gp2b CoV vaccines after challenge [25]. This concern emanates from the proposal that the N protein may be the dominant antigen provoking the immunopathologic reaction. https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0035421 [4] The implication of the current study is that application of an inactivated MERS-CoV vaccine for prevention of MERS in humans may carry a risk for lung immunopathology if subsequently exposed to MERS-CoV. The study also leads us to suggest that the extensive background of preclinical experience with inactivated SARS-CoV vaccines may be applicable to inactivated MERS-CoV vaccines. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5027702/ [5] The vaccine not only failed to offer protection but also induced an exaggerated, altered clinical response to naturally occurring RS virus infection in the younger vaccinees as 9 (69%) of 13 vaccinated and only 4 (9%) of 47 nonvaccinated Harrison Cottage residents 6—23 months of age developed pneumonia (p < .0001). The paradoxical effect of vaccination suggests that serum antibody may play an active role in the pathogenesis of RS virus disease. KAPIKIAN, A. Z., MITCHELL, R. H., CHANOCK, R. M., SHVEDOFF, R. A., & STEWART, C. E. (1969). AN EPIDEMIOLOGIC STUDY OF ALTERED CLINICAL REACTIVITY TO RESPIRATORY SYNCYTIAL (RS) VIRUS INFECTION IN CHILDREN PREVIOUSLY VACCINATED WITH AN INACTIVATED RS VIRUS VACCINE. American Journal of Epidemiology, 89(4), 405–421. https://sci-hub.tw/10.1093/oxfordjournals.aje.a120954 . [6] Mogensen, S. W., Andersen, A., Rodrigues, A., Benn, C. S., & Aaby, P. (2017). The Introduction of Diphtheria-Tetanus-Pertussis and Oral Polio Vaccine Among Young Infants in an Urban African Community: A Natural Experiment. EBioMedicine, 17, 192–198. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352396417300464 https://sci-hub.tw/10.1016/j.e biom.2017.01.041

372 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page