מדוע יש ירידה בתמותת תינוקות מ"מוות בעריסה"?

עודכן ב: יונ 28

באתר החשוב והמועיל מאד של ג'ון פ. קנדי ג'וניור, אחד ממובילי המאבק לבטיחות חיסונים בעולם Children Defence' פורסם שלשום מאמר ארוך ומפורט הבוחן כמה מסקנות הקשורות לתמותה מנגיף הקורונה בארה"ב (https://bit.ly/3emr9YV). כל הנתונים למאמר נלקחו מה-CDC, ועיקר המאמר משווה בין נתוני המוות הכלליים (מכל הסיבות) בשנה זו לעומת שנים קודמות, כולל כמובן מקרי המוות המיוחסים לקורונה.

אביא להלן כמה מהמסקנות המעניינות במחקר זה.

מהתבוננות בגרף המציג את מספר מקרי המוות במהלך השנה, החל משנת 2013 ועד השנה, רואים בבירור שמספר מקרי המוות עלה באופן משמעותי מממוצע של 55 עד 60 אלף בשבוע החל מהשבוע שהסתיים ב-28.3, כשהשיא היה בשבוע שהסתיים ב11.4 והגיע לכ-75 אלף מקרי-מוות בשבוע – עליה של 137%. לאחר מכן יש ירידה חדה בתמותה מכל הסיבות, ולאחר 5 שבועות חזרו הנתונים לטווח של הממוצע הרב-שנתי. בשבוע האחרון שנמצא במחקר, זה שמסתיים ב-16.5, אין עוד עלייה בתמותה, וזאת למרות דיווחים על מקרי מוות נוספים מקוביד-19.

כאשר מביטים על הגרף של גורמי התמותה הנפרדים – דלקת ריאות, שפעת וקוביד-9, רואים שהיתה עלייה משמעותית בשמונת השבועות של המגיפה בעיקר מקוביד-19, אבל גם מדלקת ריאות ומשילוב של קוביד-19 ודלקת ריאות. עם זאת, על-פי הגרף לא היתה שום עלייה במקרי המוות המשוייכים לשפעת.

האם לא נרשמו כלל מקרי שפעת בתקופה זו? קשה לדעת. ה-CDC לא עוזר כל-כך במציאת תשובה לשאלה זו. ההערכה של ה-CDC של תמותה שנתית משפעת בשנים 2013 עד 2018 היא 57,000. ההערכה השנתית של ה-CDC לגבי התמותה משפעת היא מאד רחבה – בין 12,000 ל-79,000 בשנה. זוהי הערכה מקדמית, אבל גם לאחר שהשנה נגמרת, עדיין אין ל-CDC מספרים מדויקים, ולגבי השנה הנוכחית, בין 1 באוקטובר 2019 ל-4 באפריל, ההערכה שלו היא בין 24,000 ל-62,000, כלומר בטווח טעות של כ-260%. קשה אם-כך לדעת כמה באמת מתים משפעת בארה"ב, אבל יש חשש כבד שהמספרים שה-CDC מפרסם נובעים מאינטרסים שקשורים לעידוד חיסונים, ולא מרצון כלשהו לתת מידע אמין. אפשר לקרוא על-כך במאמר על השפעת שכתבתי לפני פרוץ הקורונה כאן: https://bit.ly/3fG5yej. חיזוק להשקפה זו אפשר לקרוא במאמר שמנסה להוכיח שהטענה שהשפעת בארה"ב חמורה יותר מהקורונה איננה נכונה. אחד המומחים אומר בכתבה שבעבר, היה מוצדק לטעות בכוונה לכיוון של הערכת יתר של מקרי מוות משפעת, וזאת כדי לעודד חיסון והיגיינה טובה. אבל עכשיו, הדיווחים של ה-CDC עלולים לתת רושם מוטעה [של הסכנה של הקורונה] בציבור ואפילו בקרב עובדי ציבור רשמיים (https://bit.ly/2NhIZAC). אני מניח שהקונפליקט של ה-CDC בין דיווח היתר הרגיל על התמותה משפעת כדי לעודד חיסונים, יבוא הפעם על חשבון הרצון לדווח על עוד ועוד מתים מקורונה (כפי שעשו עד כה) כדי לעודד את החיסונים לקורונה העתידיים, ויהיה מעניין לראות איך יוכלו לצאת "מנצחים" עם שתי מגמות מנוגדות אלו.

נחזור לקורונה, ולמסקנות המעניינות מהמספרים עד כה.

שיעורי המוות בכל ארה"ב בתקופת המגיפה (בחודשים שיש עבורם נתונים מלאים, כלומר שלושה וחצי חודשים החל מ-1 בפברואר ועד 16 במאי) הגיעו ל-105% יחסית לצפוי, כלומר עלייה של 5% בלבד. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין המדינות השונות, כשהעיר ניו-יורק חוותה עלייה של 230% (אחריה ניו-ג'רסי עם 137% ומדינת ניו-ירק עם 131%), בעוד מדינות אחרות היו הרחק מתחת לשיעור הצפוי השנתי. מעניין שכל המדינות שלא נקטו באמצעי סגר משמעותיים נמצאים בממוצע או מתחת לו, כמו איוווה (100%), ארקנזס (99%), נברסקה (97%), דרום דקוטה (92%) וצפון דקוטה (80%). גם במדינות שנקטו סגר קשוח, כמו קליפורניה, מיין, מינסוטה או פנסילבניה, לא נמצא בהם שיעורי תמותה גבוהים במיוחד. קשה ללמוד מנתונים אלו עד-כמה הסגר השפיע על נתוני התמותה.

לגבי התמותה ע"פ גיל – הנתונים מראים בבירור עד כמה המבוגרים מעל גיל 65 היו חשופים לסיכון, כאשר הסיכון עולה בהתמדה עם הגיל. לעומת זאת, מגיל 55 ומטה לא נצפתה כל עלייה בשיעורי התמותה הצפויים. בקרב גיל הביניים בין 18 ל-64, ממוצע התמותה לשבוע היה כ-13,000, בעוד בקרב אלו מעל 65 הממוצע השבועי היה 35,000 עד 40,000. לעומת זאת, מתחת לגיל 18 ממוצע התמותה היה כ-700 בשבוע.

עם זאת יש הפתעה גדולה בתמותת הצעירים מתחת לגיל 18, ובעיקר אצל אלו מגיל לידה עד גיל שנה – התמותה החל מאמצע מרץ החלה לרדת אל מתחת לממוצע השבועי של 700 בשבוע, והגיעה באמצע מאי ל-500 בלבד.



והיות שבדרך כלל התמותה בקרב מיעוטים אתניים בגילאים אלו גבוהה יותר, בסופו של דבר מתו הרבה פחות תינוקות של מיעוטים החל מאמצע אפריל מאשר בכל שנה.

הנתון הזה חשוב, משום שהוא מערב מושג נוסף – "תוחלת חיים".

אחד הטיעונים של תומכי הסגר היתה, שגם אם רק המבוגרים נמצאים בסיכון מהקורונה, עדיין מוצדק להחיל את האמצעים הדרסטיים על כל האוכלוסייה, כדי לשמור על חייהם, שאינם פחות חשובים מחייהם של אזרחים אחרים. אולם, צריך לקחת בחשבון שלכל גיל יש את תוחלת החיים שלו, כלומר, לאדם בן 80 יש (בממוצע) פחות שנים לחיות עוד שנים, מאשר לתינוק שזה עתה נולד. וכאשר מחשבים ערכים אלו, מסתבר שבעוד קצת יותר מחצי מיליון "חיי אדם צפויים" של בני 65 ומעלה אבדו במהלך התקופה הנ"ל, קצת יותר מ-150 אלף של בני 25 ומטה ניצלו. אין בכך כמובן להצביע על חשיבות שונה של חיי אדם אלו או אלו, אבל נשאלת השאלה המטרידה – מדוע פחות ילדים מתו מאמצע מרץ ועד אמצע מאי?

התמותה של בני חודש עד שנה מתחלקת בין שלוש סיבות עיקריות – מוות שקשור ללידה, מוות בעריסה (כלומר, תינוקות בריאים לחלוטין שמתים מסיבה בלתי-ידועה), ומוות מתאונות. מידיעות לא סטטיסטיות נראה שכמות מקרי המוות המוגדרים כ"מוות בעריסה" (SIDS) ירדו בצורה משמעותית בזמן המגיפה. ע"פ הרישומים, מקרי המוות החלו לרדת בדיוק אחרי שהפסיקו להפעיל את שירותי החיסונים, הן אלו שמכילים את חיסון החצבת, והן אלו של השפעת (https://bit.ly/37Jom9Q). הגרפים הללו מופיעים להלן בתמונה המצורפת.



גם אירגון הבריאות העולמי ציין שיש ירידה באחוזי ההתחסנות החל מחודש מרץ 2020, ו-80 מיליון ילדים מתחת לגיל שנה נמצאים בסיכון בשל דחייה בחיסונים המומלצים (https://bit.ly/2V0A8aM).

השאלה הזו נשארה פתוחה, אך חשוב מאד לבחון אותה לעומק – האם בעקבות העדר חיסונים פחתה התמותה אצל תינוקות כתוצאה ממוות בעריסה, וזאת מאחר שידוע שחלק מהחיסונים אכן עלולים לגרום למוות (וכתוצאה מחוסר רצון, או יכולת, או שניהם) לקשר את המוות למתן החיסון, הם נותרים בתוך הקטגוריה של "מוות של תינוק בריא ללא סיבה מוסברת".

בריאות!

29 צפיות
ליצירת קשר

רני כשר, קיבוץ כפר גלעדי

טל' 050-5751581

vaccinesfacts.info@gmail.com

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black YouTube Icon

© 2023 by Personal Life Coach. Proudly created with Wix.com