סגר ביום העצמאות. עוצר בחג החירות.

השנה, בעקבות הונאת הקורונה, זכינו לשלושה אירועים מכוננים שלא קרו מעולם בישראל –בליל הסדר (ערב חג החירות), ביום העצמאות, ובכל חגי תשרי. - המדינה החילה סגר מלא על תושביה.


הסגר הראשון היה בשיא המגיפה (8.4.2020), ושר הפנים הודיע ש"כל מכונית שתיסע בכבישים בערב פסח תצטרך לתת הסבר למשטרה". במקביל נמסר מהמשטרה (לגבי העוצר בירושלים): "לצורך אכיפת תקנות בריאות העם והערכות לחג הפסח, הוצבו מחסומים בכניסות לירושלים במטרה להבטיח את שלומו, בטחונו ובריאותו של הציבור, וביצעו הסברה לצד אכיפה. בעקבות המחסומים ישנם עומסי תנועה בכניסות לירושלים". גם ביום העצמאות הוטל סגר, וכן נאסר להגיע לבתי הקברות הצבאיים מערב יום הזיכרון ועד ערב יום העצמאות.


רוב מדינות העולם נקטו בצעדים דומים, והטילו סגר על תושביהם, סגרו עסקים ולא איפשרו לאזרחים לצאת מבתיהם. אבל, ברוב המקומות הסגר הוטל אחרי שיא המגיפה (בשל זמן הדגירה), ולכן לא היה יעיל. כך למשל קרה כנראה באנגליה, שם (ע"פ מודל של פרופ' סימון ווד), שיא מקרי המוות מהקורונה שהיו ב-8 ו-9 באפריל, נבעו מהדבקות שקרו 19 עד 23 ימים קודם לכן, ב-18 וב-19 במרץ, חמישה ימים לפני שהוטל סגר. בנורווגיה הוטל הסגר ב-12.3, כאשר ההידבקויות היו כבר במגמת ירידה עוד לפני כן.


בנוסף, מטרת הסגר הראשונית היתה "לשטח את העקומה" עד להיווצרות "חסינות העדר" או העלמות טבעית של הנגיף, ולא למנוע מהידבקויות, שהיו צפויות לחזור עם פתיחת הסגר. כמה מדינות לא נקטו בסגר אלא רק המליצו לתושביהם לנקוט בריחוק חברתי ונקטו בצעדים פחות אגרסיביים ללא סגירת החיים הכלכליים, ויחסית לגיל החציוני של אוכלוסייתן הם סבלו מעט מתמותה מהנגיף, וייאלצו להשקיע פחות בחידוש הכלכלה. כך למשל היה בשוודיה, שאף זכתה לתשבוחות מאירגון הבריאות העולמי על צעדיה, וכן ביפן ובדרום קוריאה. גם בביילרוס לא הוטל סגר.


צריך לשים לב שדווקא האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר – תושבי בתי האבות, איננה מושפעת כלל מהסגר, משום שברגע שהבינו שהם הרגישים ביותר – נקטו באמצעים רבים כדי שלא תהיה הדבקה במקומות אלו.


משרד הבריאות האמריקאי המליץ לאירגון הבריאות העולמי להגדיר מגיפות דמויות-שפעת באופן דומה להגדרת הוריקן – חלוקה לקטגוריות אשר מוגדרות ע"פ שיעור מקרי המוות שגורם הנגיף (מדובר על נגיף דמוי-שפעת כלשהו, ולאו דווקא סארס-קוביד-19. קיימות 5 קטגוריות, וע"פ הגדרה זו הקורונה שייכת לקבוצה 2 בה שיעור מקרי המוות הוא בין 0.1% ל-0.5%. קטגוריה זו איננה כוללת סגר במסגרת המלצות הטיפול בה.

אחת הבעיות בסגר היא שהוא גורם לאנשים לעסוק פחות בפעילות גופנית, וזהו בדיוק האמצעי הלא נכון לטפל באחד מגורמי המוות העיקריים של הקורונה – פקקת ורידית, אשר מחמירה בעיקר אצל אנשים מבוגרים כאשר אלו אינם פעילים מספיק.


לא מעט מומחים הצביעו על חוסר היעילות של הסגר ובעיקר על הנזקים שהוא גורם. כך למשל פרופ' מייקל לוויט, חתן פרס נובל בכימיה, העריך שהסגר גורם ליותר מקרי מוות מאשר הוא מציל. פרופ' יורם לס (לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות) שמכחיש את המגיפה וחושב שצריך לפתוח הכל, האפידמיולוג הגרמני פרופ' הנדריק שטרק, אשר חושב שהסגר הופעל מהר מידי וששיעור המוות מהקוביד-19 נמוך מאד לעומת ההערכות המוגזמות של פרגוסון. כך גם נכתב בניתוח מפורט בן 100 עמודים שנערך ע"י עובד משרד הפנים הגרמני האחראי על בקרת אסונות, בשיתוף מומחים חיצוניים, שכתבו בין היתר ש"הנזקים ההיקפיים שנגרמו כתוצאה מהסגר גדולים כעת משמעותית מהתועלת, ועולים בהרבה על פוטנציאל הסיכון של נגיף הקורונה". התחזית הקודרת של האימפריאל קולג' בלונדון, אשר לפיו הטלת הסגר באירופה הצילה 3.1 מיליון איש, היתה מבוססת למעשה על המודל המוטעה שהסתבר שהיה מוגזם מאד [מקור]. על פי מחקר שפורסם ע"י ג'יי-פי מורגן


ב-22.5.2020, הסגר לא שינה את מהלך המגיפה אך כן הרס את חייהם של מיליוני אנשים בעולם.

בחוות דעת של ארבעה פרופסורים אמריקאים, אשר פורסמה ב-25.5.2020, הם מחשבים את שיעור אובדן חיי אדם ע"פ אובדן תוצר לאומי כתו