חיסון הקורונה אמנם בכותרות, ויו"ר אירגון הבריאות העולמי כבר מודה ש"לא בטוח שהחיסון יהיה מוכן בעוד שנה" (https://bit.ly/2CIrjfo), אבל אירגון הבריאות העולמי מכוון הרבה יותר גבוה ורחב – חיסונים לכל, בכל מקום ובכל גיל. זוהי התכנית שנקראת "אג'נדה 2030", והיא מופיעה בהרבה מאד מסמכים של אירגון השחיתות העולמי (https://bit.ly/31lzqbU). אני לא טוען שכל המשבר הזה תוכנן כדי לקדם את תכניות WHO, אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שכך הדבר.
כדי להשיג את שאיפותיו אלו עד שנת 2030, מתכוון WHO להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו, ואמצעים אלו מאד גדולים משום שהם באים מתאגידי התרופות כדי לבנות שוק עולמי של מיליארדי א.נשים, אשר יתחסנו בכל 20 החיסונים הקיימים כיום, ובעוד מאות החיסונים הנמצאים כרגע בפיתוח. ברגע שהעיקרון יתפוס – כל אחד, בכל גיל, בכל מקום חייב להיות מחוסן נגד כל המחלות נגדן קיים חיסון, וכל מי שלא יהיה מחוסן מסיבה כלשהיא, יהפוך ל"יוצא דופן" במקרה הטוב, ל"פרזיט" במקרה הרגיל, ול"רוצח המונים" במקרה הגרוע. גם אם אי אפשר יהיה להכריח אותנו להתחסן בכל החיסונים, אפשר בהחלט יהיה להגביל את הכניסה למתחמים ציבוריים, לעבור מארץ לארץ או לקבל מסמכים רשמיים מהמדינה.
כדי שזה יקרה, מתכוון WHO להשתמש בא.נשים עצמם שיהיו המשווקים של החיסונים, באופן כזה שכולנו נאמין בלב שלם לנרטיב החוזר בכל מקום: "חיסונים הם הכרחיים, יעילים ובטוחים", ובגרסה המשודרגת: "מי שלא מתחסן – מסכן את סביבתו". ראו איך עניין מסיכות הפנים מתקדם מהמלצה לחובה שבצידה קנס, ומתוגבר באמצעות שיטור-הדדי – בתי העסק מפקחים על חבישת המסיכות (וצפויים לקנסות גבוהים אם ייכשלו), האזרחים עצמם הופכים ל"מלשינים" או לפקחים מטעם עצמם כאשר הם גוערים באלו שאינם ממלאים אחר ההוראות הן בתואנה שהם "מסכנים את סביבתם" והן בתואנה שהם גורמים לבעלי העסקים לחטוף קנסות. ובנוסף, המשטר מגייס מבין המובטלים (שהוא עצמו יצר) פקחים נוספים על הפקחים העירוניים והשוטרים, וכך הופך השכן שלי או החבר מהרחוב המקביל לאויב שלי. אם אתם רואים זאת מתרחש לנגד עיניכם היום, דמיינו מה יהיה כאשר תהיה אווירה (גם בלי חקיקה או כפייה) שהחיסונים הכרחיים כדי לשמור על בריאות הציבור, וכל מי שמסרב להתחסן הוא למעשה "אויב הציבור". זה כבר קרה וקורה בפרויקט ה"מחוסגן", אבל זה יתפשט לכל הגילאים ולכל המוסדות הציבוריים, וזה יכלול את כל המחלות נגדן יש חיסון ללא קשר לחסינות העדר (שרלבנטית רק למחצית מחיסוני הילדות הקיימים היום), כולל חיסונים שנתיים (כמו שפעת) או חודשיים (כמו קורונה – ניחוש פרוע לגבי המוטציות של הנגיף ומשך יעילות החיסון המשוערת).
האמצעים כדי להגיע לכך כוללים שיתופי פעולה עם יצרני התרופות ועם מיליארדרים בעלי חזון להצלת העולם מפני בני האדם. צריך כמובן שיתוף פעולה בין המדינות, וצריך להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי לעקוב אחר המצב החיסוני של כל אדם (פנקס חיסוני ידני כפי שקיים היום שייך לעולם של אתמול), וכל אלו נמצאים כרגע בתהליך ניסויי באמצעות הונאת הקורונה, גם כדי לבדוק האם האמצעים יעילים ואיך אפשר לשפרם, וכן לבדוק איך האזרחים מקבלים את השינויים ההדרגתיים (אך המהירים) בהיעלמות זכויות האדם היסודיות שלהם כמו הסכמה מדעת לטיפול רפואי, סודיות רפואית, חופש התנועה, חופש הדעה ועוד.
בסופו של דבר יש כאן ניסיון מוצלח להציל את העולם מהתפוצצות אוכלוסין באמצעות החיסונים לכל – היות שהחיסונים פוגעים יותר באלו שמערכת החיסון שלהם חלשה, או שמצבם הכלכלי חלש (תת-תזונה, תברואה, היגיינה וכד') כמו במדינות העולם השלישי, יש כאן פוטנציאל אדיר להיפטר מאלו שמועילים פחות לחברה, וכל זאת במסווה של "להציל אותם ממחלות". המחקר מראה בבירור שהחיסונים פוגעים באופן מהותי בבריאות המחוסנים, גם אם הם מונעים באופן חלקי את המחלות להן הם נוצרו. כל אדם שנפגע מחיסון (ומדובר בפגיעות רבות שחלקן הגדול מופיע שנים אחרי החיסון) הוא לקוח קבוע של תאגידי התרופות, וגם אם הם לא מודים בזאת – ברגע שהם פורצים לגופו של תינוק בן-יומו ומזריקים לו אלומיניום וחומרים רעילים נוספים ביחד עם אנטיגן להפטיטיס-בי, הם יוצרים לעצמם את לקוחות העתיד למגוון רחב של מחלות אוטואימוניות ומצבים בריאותיים אחרים שמצריכים התערבות רפואית. אמנם המדינות מפסידות הון בכך שהן צריכות לטפל בכל החולים הללו, אבל היות שהן מקבלות כספים רבים מתאגידי התרופות (אבל מקציבות סכומים גדולים אף יותר לתקציבי הבריאות), וחלק גדול ממימון התרופות בא מהכיסים הפרטיים של האזרחים, בסופו של דבר שיתוף הפעולה בין הממסד הרפואי ותאגידי התרופות והציוד הרפואי, מביא לכולם פרנסה מאד מאד יפה. אמנם כל זה על-חשבון גבם של האזרחים, אבל כך זה היה תמיד וכנראה יהיה גם בעתיד – העם שמאמין לכך שהמשטר פועל רוב הזמן לטובתו, ימשיך לשלם את המחיר. זה לא מקרה ש"הססני החיסונים", מאז שהם הוגדרו לפני הרבה יותר ממאה שנה, הם אלו המשכילים משכבת הביניים (בעיקר אימהות!); אלו שעבורם "רופא" איננו חצי-אלוהים אלא יועץ בריאות בלבד; אלו שטורחים לחפש חוות דעת שנייה ושלישית ושמינית; אלו שמשתמשים ברפואה אלטרנטיבית כאשר זו יותר מועילה ופחות מזיקה (וזה קורה במרבית המקרים); אלו שמבינים את האינטרסים הגדולים אבל גם את האינטרסים הקטנים (זו של האחות בטיפת חלב או של רופא המשפחה או הווטרינר).
וכאן נשאלת השאלה – איך אפשר להימנע מעתיד כל-כך קודר. איך אפשר לגייס את התקשורת השבויה (בקונספציית ה"חיסונים הם הכרחיים מועילים ובטוחים" וכן בשל אינטרסים כלכליים). איך אפשר לעורר את נבחרי הציבור המעטים שפועלים למען האזרחים ולא למען השלטון או הכיסא שלהם עצמם.
אני חושב שכוחנו בידע שלנו. ולכן חייבים להפיץ את הידע הזה עוד ועוד. זה לא קל כאשר "הססני החיסונים" נחשבים כאויבי הציבור וכמכחישי-מדע, אבל אם לא נאזור את האומץ להשמיע את קולנו ולהפיץ את הידע הזה למשכילים נוספים, ניאלץ להיגרר אחרי אלו שמאמינים בלב שלם בממסד, ואשר ישתפו עמו פעולה גם כאשר הוא יכוון אותם נגדנו. לכן אנו חייבים זאת גם לעצמנו, גם לילדינו, וגם לכל שטופי המוח שעדיין לא התעוררו.
עורו אחים עורו!!
וגם אחיות!!!
שבת שלום,
רני כשר (Rani Kasher)
----------------
חיסונים - בחירה מושכלת
חיסונים באופן טבעי
סוף עידן התמימות! An end to the age of Naivety
התנועה לחקר האמת - קורונה
חיסונים: מגיע לי לדעת הכל