בני נוער וצעירים - האם כדאי לכם להתחסן?

האם כדאי לי להתחסן?

כולנו רואים איך המדינה פועלת במשבר הקורונה בצורה מחפירה על כל צעד ושעל. התקנות וההחלטות אינן רציונליות בעליל ובוודאי אינן מבוססות-מדע, וזאת החל מתחילת המשבר, ללא קשר לחוסר המידע שהיה על הנגיף בתחילתו; הרי אם זהו נגיף קורונה טבעי ולא מהונדס, יש לנו מידע ארוך שנים על הצורה בה נגיפי RNA מופצים, מה הם יודעים לעשות ואיך אפשר להתמודד עמם.

.

ועכשיו עולה סוגיית החיסון לבני הנוער בגילאי 16 עד 18, וכבר מדברים על ילדים צעירים יותר.

החיסונים של פייזר ומודרנה פותחו בטכנולוגיה חדשה, ומעולם לא היה שימוש בטכנולוגיה זו לחיסון מאסיבי של האוכלוסייה. מדובר למעשה בטיפול גנטי, והשיטה להפוך את הטיפול הגנטי ל"חיסון" התגלתה לפני כ-8 שנים בלבד, אבל אין עדיין ניסיון לטווח ארוך עם היעילות או הבטיחות של החיסון[1]. הניסויים עצמם ארכו זמן קצר מאד (ממוצע חודשיים), ויעילותם הוכחה אך ורק לגבי סימפטומים קלים או קשים (רובם קלים). יש הרבה שאלות ובעיות עם הניסויים, אבל מה שברור הוא שאין שום הוכחה שהם מונעים הדבקה או הפצת הנגיף, לכן כל מה שקשור ל"חסינות עדר" איננה רלבנטית. רוב הסיכויים שאי אפשר לייצר חסינות עדר עם חיסונים אלו, משום שעד כה לאף חיסון של מחלות נגיפיות נשימתיות (דמויות שפעת) לא היה חסינות עדר, זאת מעבר לסוגיית המוטציות שמאפיינות את נגיפי ה-RNA. כתבתי מאמר גדול ומפורט על הניסויים הקליניים, בעיקר של פייזר, כאן: https://fliphtml5.com/echd/zugo.

.

שואל אותי בני הצעיר בן ה-16, ושואלים עצמם חבריו הנערים והנערות – האם כדאי לנו להתחסן? האם נוכל לחזור לחיים שהיו לנו לפני כן אחרי שנתחסן? האם החיסונים יעילים ובטוחים?

לגבי החזרה לחיים, כרגע התשובה היא לא! אין כרגע פריבילגיות כלשהן למתחסנים, משום שכאמור – אין שום הוכחה שהחיסון מונע המשך הדבקה, והניסויים הקליניים של פייזר כלל לא בנויים למצוא מידע זה. לגבי השאלה "האם להתחסן" כדאי לבחון כמה נקודות, ועל-פיהן להחליט.


1. האם בני נוער וצעירים נמצאים בקבוצת סיכון להסתבך במחלה?

לא! כמעט כל הצעירים עד גיל 50, גם אם יידבקו, לא ידעו כלל שהנגיף נמצא בגופם, משום שלא יהיו להם תסמינים כלל. שיעור המוות מהנגיף בקבוצה זו הוא אפסי, וכמובן הסתבכות המחלה, ולכן כל תופעת לוואי לה יזכו לאחר החיסון איננה מוצדקת מבחינה רפואית, כולל לא תופעות הלוואי הקלות. במאמר שהוציא ה-CDC בחודש אפריל הוא העריך את חומרת המחלה כך: מתוך המאומתים הסימפטומטיים מאושפזים 3.4% בממוצע, 1.7% בגילאים 0-49, 4.5% בגילאים 50-64 ו-7.4% בגילאים 65 ומעלה.

שיעור המוות בקרב בני 5 עד 17 נמוך פי 16 מהתמותה בקבוצת הצעירים בין 18 ל-29. לשם השוואה, שיעור המוות אצל בני 75 עד 84 הוא פי 220 גבוה יותר, ואצל בני 85 ומעלה הוא גבוה פי 630. במסמך שהוציא ה-CDC ב-20.5.2020 הוא העריך את אחוז התמותה הכללי מנגיף הקורונה ב-0.04%, ובהתחשב ב-35% נדבקים ללא תסמינים הערך הוא 0.26%. עם זאת, בקרב קבוצת הצעירים (0 עד 49) אחוז התמותה ע"פ הערכת ה-CDC הוא שמינית מהאחוז הכולל (כלומר 0.03%), וברור שבקבוצת הצעירים בין 16 ל-17 האחוז נמוך הרבה יותר.

2. האם בני נוער השתתפו בניסויים הקליניים של פייזר?

הניסויים הקליניים של פייזר החלו ב-27.7.2020. בהודעה לעיתונות שפרסמה חברת פייזר בתאריך 12.9.2020, הודיעה החברה שהיא מרחיבה את הניסויים הקליניים, ומצפה שעד סוף השבוע (כלומר עד 18.12.2020) היא תגיע ליעד של 30,000 נבדקים, והדבר יאפשר לה להוסיף למגוון הנבדקים גם לצעירים מגיל 16 ולאוכלוסיות נוספות. *** צעירים בגילאים 16 עד 18 נכללו בניסויים הקליניים (בין גיל 15 ל-89, חציון הגיל – 52), אך בשל מספרם הקטן אישור החירום הזמני של ה-FDA לצעירים בגיל זה מבוסס על הערכה שהיעילות והבטיחות שהוכחו בקבוצות הגיל הבוגרות יותר יכולות להיות תקפות גם בגילאים הצעירים[2]. בדיונים המוקדמים ב-FDA לאישור החירום הזמני, 4 מחברי הוועדה הסתייגו מאישור החיסון לגילאים הצעירים בדיוק בשל סיבה זו (***).


3. האם צפויות תופעות לוואי קשות בהמשך הדרך לאחר קבלת ה"חיסון"?

על כך אין תשובה ברורה, משום שלא עבר מספיק זמן כדי לבחון סוגייה זו. יש חששות מבוססים לתופעות לוואי קשות שונות (כולל תגובה חמורה של מערכת החיסון, פגיעה בפוריות, התפתחות מחלות אוטואימוניות ועוד), אבל לא נדע כל זאת עד שיחלוף זמן, וגם זאת בהנחה שאפשר יהיה לקשר את תופעות הלוואי לקבלת החיסון. בדיוק מסיבה זו עוברות תרופות ניסיוניות ניסויים קליניים ממושכים, לעתים 10 ו-15 שנה, כדי לגלות תופעות לוואי מאוחרות. בתחום החיסונים הדבר לא נעשה, ולכן הפרופיל הבטיחותי האמיתי לעולם איננו ידוע.

4. החיסון הרי מאושר ע"י ה-FDA – מדוע לא לסמוך עליו שהוא יעיל ובטוח?

אף חיסון לא קיבל עד-כה אישור FDA. "חיסוני" פייזר קיבלו אישור חירום זמני, מוגבל בזמן ובמספר המנות שמותר לחברה לתת, וזאת על-רקע "המגפה המשתוללת". ישנן שאלות רבות לגבי חומרת המחלה ואחוזי התמותה האמיתיים ממנה, ולא ברור מדוע תרופות שונות שהוכחו כיעילות נדחו ע"י הממסד הרפואי. סוגיות אלו קשורות למתן אישור החירום, משום שאילו המגפה איננה חמורה כפי שמציגים אותה, ויש חלופות טיפוליות למחלה, לא היה מתקבל אישור החירום. בנוסף, הניסויים הקליניים סובלים מבעיות רבות שמשום מה לא קיבלו התייחסות נאותה מצד ה-FDA, ועל כל זה מרחפת עננה הן לגבי