פלוטקין מודה - חיסון השעלת איננו יעיל!

פרופ' סטנלי פלוטקין, בעדותו המקדמית בבית המשפט, מגלה כמה טפחים מעניינים על השעלת ועל החיסון נגד השעלת. הנושא עלה בעדות כאשר הסתבר שפלוטקין יושב במועצת המנהלים של חברה בשם "ביונט אסיה", אשר מפתחת חיסון נגד שעלת. כאשר עו"ד סירי שואל את פלוטקין מדוע צריך לפתח חיסון נוסף נגד

שעלת (שהרי קיים כבר אחד כזה), מתבררים כמה עניינים מעניינים במיוחד.

החיסון הא-סלולרי הנוכחי נגד שעלת, "למרות שהוא מגן נגד המחלה, ההגנה שלו איננה נמשכת כפי

שהיינו רוצים, וחברת 'ביונט' פיתחה רכיב של חיסון השעלת שעשוי לספק תגובה חיסונית ארוכה

יותר".

לשאלה "כמה לכמה זמן מספיקה ההגנה של החיסון הנוכחי" עונה פלוטקין: "סדר גודל של 5 שנים,

אבל היעילות מתפוגגת אחרי כשנתיים, והתוצאה היא שמבוגרים נדבקים במחלה יותר משהיינו

רוצים". ואכן, גם בישראל, ע"פ אתר משרד הבריאות: "בשנים 2006-2004 שיעור התחלואה בשעלת בישראל עלה פי 14 בממוצע לעומת השנים 1998-1996 והעליה נמשכת עד היום. מגמת העלייה בתחלואה נצפית בכל קבוצות הגיל, אך במיוחד בתינוקות מתחת לגיל שנה ובילדים בני 14-5 שנים. בין הסיבות לעליה זו בתחלואה הן השיפור בשיטות האבחון המעבדתי, עליה במודעות של רופאים לקיום המחלה בכל גיל, וכן הדעיכה בחסינות עם הגיל. תופעה זו של עליה בתחלואה קרתה במדינות מפותחות רבות".

בשל יעילותו הנמוכה והתפוגגותו המהירה, ניתן החיסון נגד שעלת מספר פעמים (ע"פ אתר קופ"ח כללית): "4 פעמים בשנה הראשונה לחיי התינוק - בגיל חודשיים, בגיל ארבעה חודשים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה, בכיתה ב', בכיתה ח', ובנוסף מקבלות נשים בהריון את החיסון החל משבוע 27 ועד 3 חודשים לאחר הלידה (פרטים נוספים בתדריך החיסונים, משרד הבריאות).

ע"פ העדות של פלוטקין, החיסון מתפוגג אחרי שנתיים-שלוש, ואחרי חמש שנים המחוסנים שקיבלו את המנה האחרונה בסביבות גיל 13-11 כבר אינם חסינים עוד אלא ברמה של %30 עד 50% (במאמר זה למשל, אפשר ללמוד שהסיכוי לחלות בשעלת אחרי קבלת המנה החמישית גדל בממוצע ב- 42% בכל שנה). אחרי 10 שנים החסינות יורדת במידה רבה (אבל פלוטקין מציין ש"אני אני לא בטוח שיש מחקרים שהלכו כל-כך רחוק"(1). פלוטקין מוסיף שחלק ממבוגרים שנחשפים לחיידק בתקופה זו באופן טבעי (כתוצאה מחשיפה לחיידקי השעלת) נדבקים, אך אינם מפתחים סימפטומים.

והנה ההצהרה המדהימה של פלוטקין לגבי הידע הקיים כיום על חסינות המבוגרים מפני שעלת:

"האפידמיולוגיה [של חסינות המבוגרים מעל גיל 18-17] איננה מבוססת היטב כפי שהיא עבור הילדים"(2). עו"ד סירי שואל האם זה נכון ש"מבחינת הגנה מפני השעלת רוב המבוגרים אינם מוגנים?" – פלוטקין מאשר(3).

כלומר גם אחרי עשרות שנים שהחיסון מומלץ וניתן לילדים, הידע הקריטי והאלמנטרי של החסינות בפני המחלה של בוגרים עדיין חסר!

להלן מעט היסטוריה: בשנת 1957 הוכנס חיסון השעלת לישראל (ביחד עם דיפטריה וטטנוס בצורה של "חיסון משולש (DTP), ובשנת 2002 הוא הוחלף (בשל תופעות לוואי קשות, על-כך אפשר לקרוא כאן) בחיסון הא-סלולרי (DTaP).

פלוטקין מוסיף שהיעילות של החיסון אמנם נמוכה אצל מבוגרים, אבל למרות שאלו שחולים במחלה עלולים להשתעל, הם לא ימותו ממנה [כפי שקורה אצל ילדים]. כלומר, המטרה העיקרית של החיסון היא להגן על הילודים ועל הילדים הקטנים. פלוטקין מעיד שילדים שחולים בשעלת לעתים קרובות ימותו מהמחלה, וזו הסיבה שמחסנים כיום נשים בהריון, וזאת כדי לאפשר לאימהות להגן על התינוקות שלהן בחודשים הראשונים לחייהם לפני שהם מתחסנים.

לגבי התבטאותו לגבי תמותת תינוקות וילדים, כדאי להזכיר שאמנם שעלת נחשבה לפני עידן החיסונים כמחלה קשה לילדים, אולם בעולם המערבי שכיחות התמותה ירדה ב-70% עוד לפני עידן החיסונים, כתוצאה משיפור תנאי החיים ושיפור טיפול רפואי. עם זאת, הירידה המשיכה לאחר הכנסת החיסונים, והיתה משמעותית יותר אצל הילדים הגדולים יותר מאשר אצל התינוקות. ולהלן נתונים מתוך מחקר סקירה שפורסם ב-2016.

בהמשך העדות מסתבר שהידע בנושא מועט אף יותר. עו"ד סירי שואל את פלוטקין האם החיסון הא-

סלולרי נגד שעלת מגן בפני הידבקות ובפני הדבקה (העברת המחלה) – העניין המהותי ביותר בהקשר של החיסון, ובעיקר בהקשר של "חסינות העדר". הוא שואל למעשה האם החיסון יעיל הן במטרה לא להידבק ולחלות, והן במטרה לא להדביק אחרים. ומסתבר, על-פי פלוטקין, שעד כה הנושא הזה עדיין לא נחקר מספיק.

פלוטקין אומר ששאלות אלו עומדות כרגע במרכזם של מחקרים שנערכו לאחרונה, ומודה שהחיסון הא-סלולרי איננו מגן בפני העברת המחלה כפי שחיסון השלם (הקודם) עשה, אבל נתונים אלו מבוססים על מחקרים בבעלי-חיים, ואין לנו הרבה נתונים ממחקרים שנערכו על בני אדם שיאמרו לנו האם התוצאות אצל בעה"ח נכונות גם לגבי בני אדם או לא (4).

פלוטקין מתייחס למעשה למחקר שפורסם בשנת 2014 על קופי בבון, ובו בדקו את שני סוגי החיסונים (בשלוש מנות), והשוו את יעילותם מול קופים לא מחוסנים שהיו חולים קודם לכן, ולקופים לא מחוסנים שלא חלו מעולם. הסתבר ששני סוגי החיסון אינם מונעים את ההדבקה בשעלת כבר אחרי חודש אחד בלבד אחרי השלמת שלוש מנות החיסון.

כדאי לראות את הסרטון הבא, מתכניתו של דל ביגטרי, המסביר את תוצאות מחקר זה, אשר מדגיש בעיקר את העובדה שלמעשה מי שעלול להדביק את התינוקות הבלתי-מוגנים הם דווקא המחוסנים, אשר עלולים להידבק בשעלת אך לא להראות סימנים למחלה, ולכן הם עלולים לבוא במגע עם תינוקות ולהדביקם ללא ידיעתם.

כל זאת בניגוד גמור להצהרות התקשורת, אשר מאשימות בכל פעם שיש התפרצות שעלת, דווקא את אלו שאינם מחוסנים, אבל מודים שיעילות החיסון "הולכת ויורדת עם השנים".

נחזור לפלוטקין.

עו"ד סירי שואל את פלוטקין אם אפשר היה לערוך ניסוי דומה לניסוי הבבונים אצל בני אדם, אבל פלוטקין אומר שזה לא יהיה מוסרי ולא יקבל את האישורים הדרושים לעריכתו. הוא מאשר שמחקר כזה היה מספק לנו את התשובה לשאלה האם מחוסנים שנדבקו בחיידק השעלת יכולים להעבירו ולהדביק אחרים, אבל עד-כה לא נערך מחקר כזה עדיין (5). ובהעדר מחקרים כאלו על בני-אדם, פלוטקין מעריך שחוקרים יכולים לבדוק את אוכלוסיית החיידקים אצל בוגרים מחוסנים שנחשפו לחיידק השעלת ולראות אם הם עדיין מאכלסים את החיידק בגופם, ואם אכן יש חיידקים בגופם הם יכולים ככל הנראה להעבירם. פלוטקין אומר שהרבה מאד מחקרים נעשים כיום בתחום זה, כולל פיתוח חיסון מוחלש של חיידק השעלת, אשר יוכלו להגביר את החסינות ולמנוע הדבקת אחרים (6), ושזהו שדה מחקר מאד פעיל.

כן! בימים אלו חוקרים את היעילות ואת ההדבקה של חיידק השעלת, וזאת אחרי יותר משישים שנה של שימוש בחיסון תאי, וכמעט 40 שנה של חיסון לא-תאי.

אז מסתבר שלפחות לגבי חיסון השעלת, מדע החיסונים עדיין לא נח!!!

1 "… I'm not sure there were many studies that go that far out, but I would imagine that the

protection is diminished considerably by that by that time".

2 "… the epidemiology is not as well established as it is for children".

3 "but in terms of protection from vaccinations from pertussis most of most adults are not protected from the vaccinations you're saying that if they're protected they're protected from exposure to the actual pertussis bacteria".

4 "that's an area of active research. It appears that the acellular vaccines don't protect the individual from carrying the organism as much as the so called whole cell pertussis vaccines did, but those data are based largely on animal studies, and we don't really have a lot of human data to tell us whether the animal results are true in humans or not. But there is a concern that the acellular vaccines may not protect an individual from passing the organism to another individual even if the vaccinated person doesn't get sick himself or herself."

5 "… it could allow us to determine whether an individual who has been vaccinated with the acellular vaccine can pass the organism despite that vaccination to another individual". [Siri: "is that study been done?" – "No, it's not yet been done".

6 "I believe that workers are trying to determine whether vaccinated individuals are still colonized by the pertussis organism. if they are colonized then they probably could transmit to others. There's a lot of work going on in this field including developing an attenuated Bordetella pertussis which could be given to boost immunity, and in particular to prevent carriage, so as I said this is a very active area of investigation.