עד כמה חמורה מחלת הַשַׁפַּעַת?

בכל שנה מעריכים ב-CDC את נטל מחלת הַשַׁפַּעַת בארה"ב, כלומר עד כמה מחלת הַשַׁפַּעַת פוגעת בציבור האמריקאי. הערכות אלו בנויות על מודלים מתמטיים התלויים במשתנים שונים, ביניהם מאפייני הנגיפים הנפוצים באותה עונה, תזמון עונת הַשַׁפַּעַת במהלך השנה, עד כמה החיסון יעיל במניעת המחלה, וכמה א.נשים התחסנו. הערכות אלו מפורסמות החל מעונת 2010/2011. כך למשל בעונת 2016/2017 (העונה האחרונה עבורה יש הערכות "אמת"), חלו בשפעת כ-29 מיליון (בין 25 ל-45 מיליון), מתוכם כ-14 מיליון זכו לביקור רופא בביתם (בין 11 ל-23 מיליון), כחצי מיליון אושפזו בבתי חולים (בין 380 ל-860 אלף), ו-38,000 מתו (בין 46 ל-95 אלף). לעומת זאת, בעונה שלאחר מכן (2017/2018), עבורה ההערכה כרגע היא רק הערכה, העונה היתה חמורה הרבה יותר –כ-45 מיליון חלו בשפעת, כ-21 מיליון זכו לביקור רופא בביתם, כ-810 אלף אושפזו בבתי חולים וכ-61,000 מתו[1].



בנוסף, מפרסם ה-CDC הערכות זמניות, הכוללות פרקי זמן קצרים ומעודכנים; כך למשל אפשר לראות את ההערכה עבור החודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר (עד ה-21 בחודש) 2019, ואלו נראות כך:



עד כמה הערכות אלו קרובות למציאות? כנראה שלא הרבה.

קודם כל לגבי איבחון המחלה, כלומר עד כמה ה"שפעת" היא באמת "שפעת"? בסקירת המאמרים של אירגון קוקרן משנת 2010 (להלן), נמצא שהַשַׁפַּעַת ה"אמיתית" מתוך שלל המחלות דמויות הַשַׁפַּעַת (Influenza Like Ilness – ILI), רק 7 עד 15 אחוז אכן נגרמות מנגיף הַשַׁפַּעַת. כאמור, קיימים כ-200 נגיפים שונים שעלולים לגרום למחלת הַשַׁפַּעַת, ולכן כדי לדעת מה הגורם האמיתי למחלה דמויית-שפעת יש לבצע בדיקת מעבדה, שבדרך כלל לא נעשית. החוקרים מציינים שלכל היותר עשויים החיסונים להיות יעילים נגד זנים A ו-B, אשר מייצגים כ-10% מכלל הנגיפים הנפוצים שעשויים לגרום למחלה דמויית שפעת[2].

כלומר, כאשר מדברים על "מקרי המוות שנגרמו משפעת", למעשה מתכוונים למקרי מוות שעל-פי מודל "קשורים" למחלות דמויות שפעת. ובכל מקרה, כדאי להשתמש בביטוי השגור בתחום "מתאם איננו בהכרח גורם" (association does not necessarily mean causation), כלומר גם אם אדם מת לאחר שחלה בשפעת, אין זה אומר שהַשַׁפַּעַת היא שגרמה למותו, בין אם היו אלו נגיפים אחרים, ובין אם גורמי מוות שאינם קשורים לשפעת. במאמר שיצא ב-JAMA ב-2003, מציינים החוקרים שמקרי מוות רבים הקשורים לשפעת קורים מסיבוכים משניים כאשר נגיפי הווירוס כבר אינם ניתנים לאיתור[3].

היות שרוב מקרי המוות אינם מאובחנים באמצעות בדיקות מעבדה להימצאותם של נגיפי הַשַׁפַּעַת, והיות שקשה לדעת מתי המוות היה קשור ישירות לשפעת ומתי לא, מגדיר ה-CDC את כל מקרי המוות שנגרמו מ"מחלות דרכי הנשימה ומחזור הדם" (respiratory and circulatory (R&C), ואשר כוללים את כל מקרי דלקות הריאות והַשַׁפַּעַת (pneumonia and influenza” (P&I)).

גם בישראל נוקטים באותה השיטה:


בטבלה למעלה: "דירוג עשר סיבות המוות המובילות לפי גיל, 2014-2016,

מספר מוחלט, שיעור ל-100,000 נפש"


אם-כך, כמה מבין מקרי המוות כתוצאה מ"דלקת ריאות ושפעת" נגרמים אכן מנגיף הַשַׁפַּעַת? ל-CDC יש הערכה, והיא אחרת לגמרי מההערכות הנ"ל. הערכה זו פורסמה עד שלב מסויים באתר ה-CDC כאן, אבל מאז הוסרה משום מה. עם-זאת, אפשר לראות אותה בקובץ ארכיוני כאן. ע"פ הערכת ה-CDC, רק 8.5% מכל מקרי המוות כתוצאה מדלקת ריאות ושפעת, ו-2.1% בלבד מכל מקרי המוות כתוצאה ממחלות דרכי-הנשימה ומחזור הדם קשורות לשפעת[4]. ומדוע בכל זאת מקפידות רשויות הבריאות להתייחס לכל מקרי המוות כתוצאה מדלקת ריאות ושפעת (וכן לכל מקרי המוות כתוצאה ממחלות של דרכי הנשימה ומחזור הדם) כאילו נגרמו משפעת? משום שלדעתם קיים תת-דיווח לגבי מקרי המוות כתוצאה משפעת, הגורם להמעטת חשיבות הַשַׁפַּעַת כגורם מקרי מוות אלו. אגב, החיבור בין מקרי המוות של שפעת ושל דלקת ריאות הולך אחורה כבר לפחות 100 שנה, כאו למשל את הדו"ח משנת 1918 של אינדיאנה ופילדלפיה לגבי התמותה מ"שפעת ודלקת ריאות".

לעומת פרסומי ה-CDC, יש חוקרים שחושבים שהנתו