[גרסת טיוטה זמנית. עדכון אחרון 5.1.2020 09:00]
"בניגוד למחלות נגיפיות אחרות, שהחיסון נגדן ניתן פעם אחת בלבד, הרי נגד שפעת יש להתחסן מדי שנה בשנה. הסיבה לכך היא יכולתו המרשימה של הנגיף לשנות את תכונות המעטפת שלו מדי שנה ולחמוק מהנוגדנים שמערכת החיסון שלנו השכילה לייצר נגדו בשנה שלפני כן. לרצף חיסונים הנלקח לאורך השנים יש ערך מוסף, כיוון שהוא יוצר יכולת עמידה טובה יותר נגד נגיפי הַשַׁפַּעַת השונים והמשתנים."
ה-CDC מספק לציבור מידע נוסף: "חיסונים עשויים מאותם חיידקים או נגיפים אשר גורמים למחלות, אשר הוחלשו או הומתו, או רק חלק מהם הוכנס לחיסון, כדי שיהיו בטוחים. מערכת החיסון של הילד מייצרת נוגדנים בדיוק כפי שהיתה מייצרת לאחר חשיפה למחלה האמיתית. זה אומר שהילד יפתח חסינות באותה הדרך, אבל מבלי להיות חולה קודם לכן"[2].
למרות ההמלצה הגורפת של כל גופי הבריאות בעולם המערבי להתחסן בכל שנה נגד מחלת הַשַׁפַּעַת, ידוע לגבי חיסונים אחרים שיש השפעה של חיסון קודם על החיסון הנוכחי, ולכן ניסו כמה חוקרים לבחון את השאלה באמצעות מחקרים. כבר ב-1979 דיווחו הוסקינס וחבריו[3] על התפרצויות שפעת בקרב נערים בביה"ס Christ's Hospital באנגליה. בהתפרצויות בשנים 1972, 1974 ו-1976 (של נגיפים מסוג A) הסתבר שההגנה באמצעות החיסון המומת A היתה מוגבלת לנערים שחוסנו בפעם הראשונה בחייהם בחיסון של אותה עונה. חיסון חוזר באותו הזן לא העלה את דרגת ההגנה, וכך גם לא חיסון בזן מעודכן יותר. החוקרים מסיקים שחיסון בכל שנה לא מביא שום תועלת לטווח זמן ארוך[4].
סמית וחבריו פרסמו ב-1999 מודל ממוחשב שיכול לנבא את היעילות של חיסון הַשַׁפַּעַת בקרב אלו שהתחסנו שנה קודם לכן. על-פי המודל, ככל שהזן הנוכחי של הַשַׁפַּעַת קרוב יותר לזן של השנה הקודמת (או של השנים הקודמות), יעילותו נמוכה יותר. זאת בעיקר בשל התופעה שנקראת "החטא האנטיגני הקדמוני" (Original Antigenic Sin).
באפריל 2010 פירסמו סקואורונסקי וחבריה מחקר שהראה תוצאות "בלתי צפויות" מארבעה מחקרים אפידמיולוגיים בקנדה; קבלת חיסון נגד הַשַׁפַּעַת העונתית בעונת הַשַׁפַּעַת 2008/9 היה אמנם יעיל במניעת שפעת זו, אבל העלה את הסיכוי לחלות בשפעת החזירים A(H1N1) במהלך אביב וקיץ 2009. החוקרים מציינים שאם התוצאות הללו נכונות (ואינן תוצאה של הטייה כלשהיא), יתכן שהסיבה לכך היא שהחיסונים משפיעים על מערכת החיסון בצורה שונה מזו שמשפיעה המחלה הטבעית (וזאת בניגוד להצהרה הנ"ל של ה-CDC). בהתאם להשערה זו, חיסונים חוזרים חוסמים ביעילות את ההגנה האיתנה, המורכבת והמוצלבת (כלומר גם לזנים אחרים) שמספקת חסינות באמצעות מחלה טבעית[5]. זאת משום שהחיסון מיועד ליצור חסינות באמצעות יצור נוגדנים (humoral immunity), ואילו החסינות האיתנה יותר נובעת משילוב של יצירת נוגדנים וחסינות תאית (cell-mediated immunity) שנוצרת לאחר מחלה טבעית. כך למעשה יוצרת המחלה הטבעית חסינות גם לשפעת העונתית וגם לשפעת המגפתית (שפעת החזירים).
מחקר נוסף מ-2011 הראה שהחיסון נגד הַשַׁפַּעַת העונתית, אשר מתוכנן במטרה שהגוף ייצר נוגדנים נגד נגיפי שפעת מסוג A(H3N2), A(H1N1) ו-B, הם אינם מייצרים הגנה חיסונית נגד שאר נגיפי הַשַׁפַּעַת מסוג A, כגון שפעת העופות A(H5N1), וזאת משום שהם מונעים יצירת תאי T מסוג CD8+ אשר נוצרים בעקבות הידבקות טבעית, ויכולים להוות הגנה בפני זנים אחרים של שפעת. בעקבות כך, ילדים שלא נחשפו קודם לכן לנגיפי הַשַׁפַּעַת יהיו רגישים יותר לזנים החדשים של הַשַׁפַּעַת שאינם בתוך החיסון[6]. קולינג וחבריו בדקו אפשרות זו (במחקר RTC מול פלאצבו) אצל ילדים ומצאו (2012) שילדים שקיבלו את החיסון התלת-ערכי נגד הַשַׁפַּעַת העונתית היו בסיכון גבוה פי 4.4 לזיהומים שאינם שפעת ב-9 חודשים שלאחר החיסון[7]. החוקרים אף מצאו שלמרות שהחיסון גרם ליצירת רמה גבוהה של נוגדנים אצל הילדים המחוסנים, לא היה כל הבדל מובהק בסיכון לחלות בשפעת העונתית בין אלו שקיבלו חיסון לבין אלו שלא. בהתחשב בכך שה-FDA מעריך את יעילות החיסון באמצעות מדידת רמת הנוגדנים לאחר החיסון, כדאי אולי שיצרני החיסונים יוכיחו שהחיסון אכן עובד, ולא רק גורם ליצירת נוגדנים.
סקואורונסקי וחבריה בדקו את יעילות החיסונים החוזרים בעונת הַשַׁפַּעַת 2014-2015 בקנדה, וגילו (באמצעות שיטת הבדיקה השלילית TNT) שמבין 1,930 החולים שהראו סימפטומים של שפעת, ב-42% מהם נמצאו נגיפי שפעת (רובם מזן A(H3N2)); יעילות החיסון נגד זן זה היתה בין 17%- ל-52%+ בהתאם לואריאנטים השונים של הזן. אבל בעוד היעילות הכוללת עבור אלו שהתחסנו בשנה זו בלבד היתה 53%+, עבור אלו שהתחסנו גם בשנה הקודמת היעילות היתה שלילית (כלומר הסיכוי לחלות היה גבוה יותר עבור אלו שהתחסנו) – 32%-, ועבור אלו שהתחסנו בשתי העונות הקודמות היעילות היתה שלילית אף יותר – 54%-[8]. מחקר נוסף בקנדה על אותה עונת שפעת מצא יעילות של 43%+ בקרב אלו שהתחסנו בפעם הראשונה, לעומת יעילות של 15%- בקרב אלו שהתחסנו גם בעונה הקודמת (אם-כי התוצאות לא הראו מובהקות סטטיסטית)[9].
במאמר שפורסם ב-2014 הראו מק'לין וחבריו שבבדיקה לאורך 5 שנים עוקבות, יעילות החיסון של העונה הנוכחית (נגד נגיף מזן A(H3N2)) היתה גבוהה יותר באופן מובהק בקר אלו שלא התחסנו קודם לכן (65%+) לעומת אלו שהתחסנו בעונות קודמות (24%+). עבור זן B היעילות היתה 75%+ לעומת 48%+, בהתאמה[10]. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים קליניים RTC על-פני כמה עונות כדי לבחון את היעילות הרב-שנתית של חיסוני השפעת, אבל בשל התנגדות למחקרים כאלו בארה"ב מסיבות אתיות (משום שהחיסון מומלץ לכולם, ובמחקר כזה חלק מהנחקרים לא יקבלו את החיסון המומלץ) הם ממליצים לעשות זאת בארצות אחרות שם אין המלצה גורפת לחיסוני שפעת עבור מבוגרים"[11]. כדאי לשים לב שלא מדובר באמת בבעיה "אתית" אלא בבעיה "פוליטית", ושהטיעון האתי הוא טיעון מעגלי ואינו הגיוני. הטיעון אומר ש"אי אפשר לעשות מחקרים קליניים בהם חלק מהנחקרים לא יקבלו את החיסון", בעוד מטרת המחקר היא לבחון האם יש הצדקה רפואית (בהתחשב ביעילות ובסיכונים של החיסון) להמליץ על מתן החיסון לכולם. כלומר נקודת המוצא היא שההמלצה מוצדקת, ולכן אי אפשר לבחון אותה.
מחקר נוסף שנערך באוסטרליה ב-2014 ע"י דייריג וחבריה הראה שמחלות דמויות שפעת (שנגרמות ע"י וירוסים מקבוצת האדנו-וירוס והרינו-וירוס) היו נפוצות יותר ב-60% בקרב ילדים שחוסנו לעומת אלו שלא חוסנו[12].
אז באמת: האם כדאי להתחסן נגד שפעת בכל שנה?
[גרסת טיוטה מתוך הספר שנכתב בימים אלו: "חיסונים - עובדות בלבד!"
מוזמנים לתמוך בפרויקט וכן לרכוש את הספר במכירה מוקדמת. הספר יהיה זמין בגרסה דיגיטלית לכל ללא תשלום!]
[2] Vaccines are made with the same bacteria or viruses that cause disease, but they have been weakened or killed—or only parts of them are used—to make them safe. A child’s immune system produces antibodies, just as it would after exposure to the actual disease. This means the child will develop immunity in the same way, but without have to get sick first. Centers for Disease Control and Prevention, Vaccine Information Statement, “Your Baby’s First Vaccines: What You Need to Know”, November 16, 2012. I obtained this handout from a pediatrician’s clinic in the summer of 2013. http://strosepeds.com/forms/Immunization%20Schedules/your%20baby's%20first%20vaccines.pdf
[3] Hoskins TW, JR Davies, AJ Smith, CL Miller, A Allchin - Assessment of inactivated influenza-A vaccine after three outbreaks of influenza A at Christ's Hospital. The Lancet, 1979;1:33-35. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673679904689#aep-abstract-id6
[4] The boys of Christ's Hospital experienced outbreaks of influenza A in 1972 (A/England/42/72), in 1974 (A/Port Chalmers), and in 1976 (A/Victoria). In each outbreak, the protective effect of inactivated influenza-A vaccine was limited to those boys, not already immune, who were vaccinated for the first time with the most up-to-date strain. Revaccination with the same strain did not increase the degree of protection, and revaccination with a later strain did not afford protection against subsequent challenge. The cumulative attack-rate in the three outbreaks was similar in all groups irrespective of vaccination history. These observations suggest that annual revaccination with inactivated influenza-A vaccine confers no long-term advantage. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673679904689#aep-abstract-id6
[5] [Under this hypothesis, repeated vaccination] “effectively blocks the more robust, complex, and cross-protective immunity afforded by prior infection.” https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1000258
[6] may render young children who have not previously been infected with an influenza virus more susceptible to infection with a pandemic influenza virus of a novel subtype. Rogier Bodewes et al, “Annual Vaccination against Influenza Virus Hampers Development of Virus-Specific CD8+ T Cell Immunity in Children”, Journal of Virology, November 2011, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3209321/#FN1
[7] Over the following 9 months, TIV recipients had an increased risk of virologically-confirmed non-influenza infections (relative risk: 4.40; 95% confidence interval: 1.31-14.8). Being protected against influenza, TIV recipients may lack temporary non-specific immunity that protected against other respiratory viruses. Benjamin J. Cowling, “Increased Risk of Noninfluenza Respiratory Virus Infections Associated With Receipt of Inactivated Influenza Vaccine”, Clinical Infectious Diseases, June 15, 2012, https://academic.oup.com/cid/article/54/12/1778/455098
[8] VE against A(H3N2) was −17% (95% confidence interval [CI], −50% to 9%) overall with clade-specific VE of −13% (95% CI, −51% to 15%) for clade 3C.2a but 52% (95% CI, −17% to 80%) for clade 3C.3b. VE against A(H3N2) was 53% (95% CI, 10% to 75%) for patients vaccinated in 2014-2015 only, significantly lower at −32% (95% CI, −75% to 0%) if also vaccinated in 2013–2014 and −54% (95% CI, −108% to −14%) if vaccinated each year since 2012–2013. https://www.eurosurveillance.org/content/10.2807/1560-7917.ES2015.20.4.21022
[9] VE against influenza A(H3N2) among those who received the 2014/15 influenza vaccine without prior vaccination in 2013/14 was higher (43%) than among participants who were vaccinated with the same A(H3N2) vaccine component in both 2013/14 and 2014/15 (−15%). https://www.eurosurveillance.org/content/10.2807/1560-7917.ES2015.20.4.21022
[10] Vaccination during current only, previous only, or both seasons yielded similar protection against H3N2 (adjusted VE range, 31%-36%) and B (52%-66%). In the analysis using 5 years of historical vaccination data, current season VE against H3N2 was significantly higher among vaccinated individuals with no prior vaccination history (65%; 95% confidence interval [CI], 36%-80%) compared with vaccinated individuals with a frequent vaccination history (24%; 95% CI, 3%-41%; P = .01). VE against B was 75% (95% CI, 50%-87%) and 48% (95% CI, 29%-62%), respectively (P = .05). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25270645
[11] In addition, we believe the results of this study and others support the need for another Prior Vaccination and Influenza VE • CID 2014:59 (15 November) • 1383 Downloaded from http://cid.oxfordjournals.org/ at Temple University Law School Library on October 30, 2014 multiseason randomized clinical trial. Although a randomized trial cannot be conducted in the United States where influenza vaccination is universally recommended, it may be feasible in countries that do not currently recommend influenza vaccination for healthy adults. This would provide valuable new information about the impact of repeated annual influenza
vaccination, and it will help guide future vaccine policy recommendations. Huong Q. McLean et al, “Impact of Repeated Vaccination on Vaccine Effectiveness Against Influenza A(H3N2) and B During 8 Seasons”, Clinical Infectious Diseases, September 29, 2014, https://academic.oup.com/cid/article/59/10/1375/2895694
[12] In this study, conducted after the RSV season, adeno- and rhinoviruses were the most commonly detected viruses. Symptom profiles were similar among the different viruses, and the rate of virus co-infection was high. Recipients of influenza vaccines had about 1·6 times more ILI episodes than did unvaccinated children, and although this may be at least partly explained a healthcare service-seeking bias, further investigations are warranted into whether influenza vaccine increases the risk of non-influenza ILI, as healthcare-seeking behaviour did not predict ILI in a regression model. Dierig et. al. 2014. Epidemiology of respiratory viral infections in children enrolled in a study of influenza vaccine effectiveness. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4181477/