הכנתי היום להפגנה הקטנה מול משטרת קרית שמונה דף מידע, ובו מעט חומר למחשבה לכל מי ששוקל אם להתחסן או לא.
.
מוזמנים להעיר ולהאיר, או להפיץ...
.
********************
לפני שאתם בוחרים או מכריחים אתכם להתחסן, עליכם לדעת כמה עובדות...
הסכמה מדעת לטיפול רפואי
על פי חוק זכויות החולה (התשנ"ו 1996), מטפל חייב לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לכל טיפול רפואי (כולל חיסונים). כדי שהסכמת המטופל לטיפול תהיה תקפה, עליה להינתן מרצון חופשי. כלומר, לא להיות תחת לחץ או השפעה שהמטופל לא היה יכול להתנגד להם. על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי שיוכל להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
אין להציע למטופל מתנות, פרסים או טובות הנאה בעלות משקל תמורת הסכמתו לבצע את הטיפול. על המטפל להימנע מלנצל את תלותו של המטופל בו לשם קבלת הסכמתו לטיפול המוצע. אם ניתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל או בלי שנמסר לו מידע רפואי כנדרש, המטופל רשאי להגיש תביעה כספית נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי [הסכמה מדעת לטיפול רפואי – "כל זכות"].
חיסון ניסיוני
בשלב זה, חיסוני הקורונה הניסיוניים הניתנים בישראל לא קיבלו עדיין אישור FDA, אלא אישור חירום זמני לשישה חודשים. משך הניסויים הוא שנתיים לפחות, ובמקרה של חיסוני פייזר הם עתידים להסתיים באמצע שנת 2022, ורק אז יתבררו תוצאותיהם הסופיים. כלומר כל המתחסנים הם למעשה קבוצת ניסוי אחת גדולה, וכל תוצאת ביניים היא... תוצאת ביניים בלבד. בכל מקרה, עכשיו מסתבר שנתוני המעקב בישראל נשלחים לחברות החיסונים כדי שיוכלו "להשלים את הניסוי" (פאזה 4).
יעילות
הניסויים של חברת פייזר ומודרנה תוכננו להעריך את יעילות החיסון בהקטנה או העלמת סימפטומים למי שנדבק בנגיף. אין באפשרות הניסויים (בשל התכנון שלהם) להעריך את יכולתם למנוע את החמרת המחלה, אישפוז או מוות, ואין כל מידע לגבי האפשרות של מחוסנים שנדבקים להפיץ את הנגיף לזולתם. אין גם מידע לגבי משך החסינות, יעילות למוטציות חדשות, יעילות לילדים, ועוד.
בטיחות
המחקרים הקליניים של החיסונים לפני קבלת אישור החירום הזמני של ה-FDA נמשכו בממוצע חודשיים ימים, ולכן אין כל מידע לגבי תופעות לוואי קלות או חמורות מעבר לטווח זמן זה. מחיסונים אחרים בהם השתמשו עד כה ידוע שלעתים (לא ידוע באיזו תדירות) מופיעות תופעות לוואי קשות כולל מחלות כרוניות ומחלות אוטו-אימוניות (כולל סרטן) לאחר שנים מקבלת החיסון. אין כל מידע כזה כרגע לגבי חיסוני הקורונה החדשים. הטכנולוגיה בה משתמשים החברות פייזר ומודרנה הינה טכנולוגיה חדשה שמעולם (לפני פריצת המשבר) לא נוסתה בחיסונים על בני-אדם בריאים, בכמויות גדולות ולאורך זמן. אין גם מידע לגבי בטיחות החיסון לנשים בהריון ולעוברם, לחולים במחלות כרוניות, למתחסנים בחיסונים אחרים (כולל שפעת) ועוד. יש כבר כמה רופאים שמציגים את הסיכונים האפשריים מהחיסון, הן בארץ והן בחו"ל, וכדאי לשמוע גם אותם לפני שמחליטים (בארץ – למשל ד"ר מיכל הרן, ד"ר גיל יוסף שחר, ד"ר אריה אבני ועוד...).
אחריות לנזקי החיסון
חיסוני הקורונה עתידיים להיכלל בתוך "חוק פיצוי נפגעי חיסון", אבל עד כה זה לא קרה. משפטנים מגדירים את החוק כ"אות מתה" משום שמאז שנחקק (1989) ידועות על שתי תביעות והחלטה שיפוטית אחת בלבד בעניין. לעומת זאת, יצרני החיסונים קיבלו פטור מלא מאחריות משפטית מנזקי חיסוני הקורונה. במצב זה, אם מישהו נפגע מהחיסון הוא יכול להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה, אולם זה יהיה מאד מסובך משום שקשה מאד להוכיח את הקשר הנסיבתי בין החיסון ובין הפגיעה, והמדע לא קיים עדיין כדי לקבל חוות דעת מקצועית שתגבה תביעה כזו. בנוסף, היות שהמדינה (או שלוחותיה) היא זו שממריצה (על-גבול הכפייה) אנשים להתחסן, מדובר בניגוד עניינים מהותי, בהיות המדינה מחזיקה במקל בשתי קצותיו – גם ממליצה ודוחפת וגם אמורה להגן על עצמה (ועל מעמד כלל החיסונים) במקרה של פגיעה. גם לאחר שהחיסון ייכנס לתוך "חוק פיצוי נפגעי חיסון", יש לדעת שאם מצליחים בתביעה (קרה פעם אחת בלבד בישראל עד כה), הפיצוי הינו נמוך מאד: במקרה מוות לקטין 10,000 ₪, למקרה מוות לבגיר 250,000 ₪, לליקוי גופני, נפשי או שכלי, מלא וצמית 250,000 ₪.
חומרת המחלה
על פי ה-CDC, אחוז התמותה מנגיף הקורונה באוכלוסייה הכללית הוא 0.26%, שזה פי שניים וחצי מהאחוז הממוצע של תמותה משפעת. עם-זאת, רוב התמותה מרוכזת בגילאים המבוגרים מעל 65, ואנשים מתחת לגיל 55 כמעט ולא נמצאים בקבוצת הסיכון למות או לחלות באופן קשה מהקורונה. לכן כל אחד, בבואו להתחסן, צריך לקחת בחשבון את הסיכון האישי שלו מהמחלה ולפעול בהתאם. היות שאין עדיין מידע על הסיכון של החיסון, יש משמעות רבה לנקוט במחשבה עמוקה איך לאזן בין הסיכון ולבין התועלת הצפויה של החיסון.
טיפול במחלה
היום, לאחר שנה מאז שהנגיף התגלה, יש מידע רב על אפשרויות הטיפול. אמנם הממסד הרפואי מסרב להכיר באפשרויות טיפול רבות שהוכחו ע"י רופאים ומרכזים רפואיים בארץ ובחו"ל, אולם ברור שיש תרופות וטיפולים, וכן חיזוק בוויטמינים ובפרוצדורות אחרות, אשר מקטינים מאד את הסיכון להסתבכות המחלה, בעיקר אם לא מגיעים לבית החולים. כדאי ללמוד על אפשרויות אלו כדי לשקול את הסיכון שבחיסון לעומת הסיכון שבמחלה. ושוב כדאי להזכיר שיותר מ-80% מהנדבקים (ע"פ בדיקות ה-PCR) אינם מראים סימפטומים כלל, כלומר נשארים בריאים למרות שנחשבים "מאומתים".
לסיכום
לפני שמתחסנים בחיסונים הניסיוניים כדאי מאד ללמוד את הנושא, ולאו דווקא ממקורות רשמיים, אשר מונעים משום מה ממידע חשוב וקריטי להגיע לציבור. אל תסמוך על אתרים מפוקפקים, אבל היזהר היטב גם מאתרים רשמיים ומהתקשורת הממסדית, אשר מחרחרת את המחלה ומריצה את כולנו להתחסן. עשה את המחקר שלך לפני שאתה מתחסן, משום שלאחר החיסון לא תוכל עוד לחזור בך מהחלטתך.
