פרופ' איתמר גרוטו גילה לנו את מה שידענו עד עכשיו - אפשר להשתמש בחיסונים לא בטוחים ולא יעילים!

עודכן ב: פבר 4

נראה שבראיון שנתן פרופ' גרוטו לרדיו 103FM ב-2.2.2020, סיכם פרופ' איתמר גרוטו בשתי דקות וחצי בלבד (בין דקה 3:50 לדקה 5:20) את כל נושא החיסונים מצד אחד, והסיבות להססנות החיסונים מהצד השני.


כן, ממש כך!!


גרוטו (המשנה למנכ"ל משרד הבריאות), בעזרתו האדיבה של פרופ' נוסף – אריה אלדד, רופא בעצמו ובעברו קצין רפואה ראשי בצה"ל, ואפילו חבר-כנסת, מאשר את כל החששות שיש אצל הססני החיסונים לגבי בטיחות החיסונים, וגם אולי מסביר מדוע הפאניקה מהמחלות המידבקות כל-כך גדולה ומתודלקת כל הזמן ע"י גורמים עלומים.


כאשר המחלה מסוכנת אומר גרוטו, אפשר לתת לאוכלוסיה (ואפילו לכפות עליה) חיסונים שלא נבדקו כראוי לגבי יעילותם ובטיחותם!

כך עשו עם חיסון האבולה, כך אולי יעשו עם נגיף הקורונה החדש (כל-זאת אומר גרוטו) וכך (לדעתי) עושים עם שאר החיסונים כמו וירוס הפפילומה, החצבת, הפוליו ואולי בעתיד אפילו השפעת, ואולי זו הסיבה האמיתית מדוע דואגים "לנפח" את מחלות הילדות ואת המחלות הזיהומיות הנדירות, וגורמים לצי-בור לחשוש מהם כאילו כל אחת מהן עלולה לחסל את האנושות אם לא יחוסנו מפניהן.


[לחצו על התמונה. הקישור הוא לכתבה ב"מעריב אונליין" ובהמשך הכתבה אפשר לשמוע את הראיון).

להלן תמליל הראיון (שתיים וחצי הדקות החשובות):

פרופ' אריה אלדד: עובדים ברצינות לפתח חיסון? כי אני מבין שיש כאלה שאומרים: אין מה לפתח תרכיב נגד המחלה כי ממילא בעוד חודש היא תדעך ותיעלם.

פרופ' איתמר גרוטו: אז זהו. קשה לומר מה יקרה, אבל באמת לוקח לפחות חצי שנה עד שנה, זה תלוי גם במידת החומרה, זאת אומרת ככל שהחומרה תהיה יותר גדולה כנראה יסכימו וירצו ללכת לחיסון עם פחות בדיקות וניסויים בבני אדם. זאת אומרת, ככל שהמחלה קלה יותר אז אני מניח שזה יקח יותר זמן כי אז ירצו לנסות את זה על יותר אנשים לפני שהם מתחילים לתת את זה לאוכלוסייה בהיקף רחב. אז, גם יכולות היצור, זאת-אומרת גם כשייצרו חיסון ברור שיכולות היצור לא יהיו בכל העולם, ואם לא נפתח כנראה יכולת לפתח חיסון אצלנו אני מניח שלא נהיה הראשונים לקבל חיסון.

אריה אלדד: מה שאתה אומר זה שאם יש מגיפה קטלנית מאד, הרשויות שמאשרות מוכנות לוותר, לדלג על שלבים בבטיחות של התרופה ולהגיד "מספיק לנו בשלב הזה שזה מצליח לעצור את המגיפה בבעלי חיים, ואנחנו לא נדרוש בדיקות בטיחות בבני אדם, או יעילות בבני אדם"?

גרוטו: גם, אבל ברמה של פחות... של מספר משתתפים יהיה נמוך יותר, וגם יכול להיות שיבדקו רק שמופיעים נוגדנים ולא ממש את היעילות האפקטיבית, כי מודדים גם את היעילות האפקטיבית צריך אלפי אנשים ולזמן ארוך. הנה למשל עם האבולה ככה בעצם פיתחו חיסון בתהליך מהיר כזה, ויחסית אה, שוב-פעם, זו מחלה קטלנית אז מוכנים להתפשר על הבטיחות בהיבט הזה.

-------


אני הבנתי מדבריו אלו של גרוטו מספר דברים, ואשמח אם תוסיפו בתגובות מה אתם שמעתם בין השורות.


כמה זמן לוקח לפתח חיסון?

על-פי גרוטו, פיתוח חיסון נגד הנגיף עשוי לארוך לפחות חצי שנה או שנה.


מה???

זה כל מה שלוקח לפתח חיסון ולהוציא אותו ל"שוק"? האם חיסון זה לא כמו תרופה, שלוקח לפתח אותה "למעלה מ-12 שנה בממוצע"?


להלן בהסבר מפורט של האתר של "פארמה ישראל" – אירגון חברות התרופות מבוססות מחקר ופיתוח, כתוב כך: "פיתוח של תרופה חדשה הוא תהליך ארוך מאוד… מרגע שיש תגלית במעבדות המחקר של מולקולה או מבנה ביולוגי שיכול להוות תרופה ועד הרגע שתרופה מאושרת יכולים לעבור למעלה מ – 12 שנים בממוצע. המסע הארוך הזה מייצר גם מסננת אדירה וקשוחה הגורמת לכך שרק 1 מכל 5000 תרכובות מועמדות להיות תרופות תאושר בשוק. בהתאמה גם מחיר ההשקעה של חברות התרופות במחקר ופיתוח יהיה משמעותי כאשר המחיר הממוצע לפיתוח תרופה עד שהיא מאושרת לשיווק הוא כ-1.5 מיליארד דולר לתרופה. אחד השלבים הארוכים והמשמעותיים ביותר הוא השלב הקליני – ומטרתו להראות שהתרופה היא בטוחה לשימוש ויעילה, קרי משיגה את מטרתה. היחס בין היעילות לבטיחות הוא אחד השיקולים המרכזיים של הרשויות השונות בבואן לאשר תרופה חדשה."

איך זה יכול להיות שפיתוח והוצאה לשימוש של חיסון, שהוא למעשה סוג של תרופה, לוקח כל-כך מעט זמן? הרי מדובר על תמיסה שמכילה חומרים כימיים וביולוגיים, שמזריקים אותה לא.נשים בריאים בלבד מתוך חשש הסתברותי עלום שאולי יזדקקו לה בבוא הזמן, מכינים אותה לכ-ו-ל-ם – תינוקות/ ילדים/ צעירים/ מבוגרים וזקנים מבלי להתחשב בגנטיקה ובהיסטוריה הרפואית המשפחתית, ומתעלמים לחלוטין מפוטנציאל הפגיעה כאילו מדובר במים מינרלים?


האם יש קשר בין חומרת המחלה לבין תהליך ייצור החיסון?

מסתבר שיש קשר! ע"פ גרוטו, ככל שהמחלה חמורה יותר, אפשר לעגל פינות בתהליך אישור החיסון לשימוש (אחרי שהוא פותח), ולחפף יותר בבדיקות הבטיחות והיעילות של החיסון. איך עושים זאת?


1. בודקים את החיסון למשך זמן קצר.

2. בודקים אותו על אוכלוסייה קטנה.

3. בדיקת היעילות תהיה רק של כמות נוגדים, ולא בדיקת יעילות מקיפה.


רגע, מה חדש?

כך בדיוק פועלים בכל החיסונים שיש לנו כיום. הניסויים הקליניים אורכים מספר ימים בלבד, האוכלוסיות הנבדקות נמדדות במאות או באלפים ספורים ולא חופפות את אוכלוסיות היעד של החיסון, המעקב כולל בדרך כלל תופעות לוואי מוכרות בלבד (ומעט גם תופעות שאינן מוכרות), ובדיקת היעילות היא אך ורק באמצעות רמת הנוגדנים שהנסיינים מפתחים לאחר החיסון.


ראו למשל דוגמא לכמה חיסונים קיימים:


אפשר לקרוא כיצד נבדקו חיסוני השגרה הניתנים בישראל כאן.


האם כבר קרה שהוציאו לשימוש חיסון שעבר בדיקות בטיחות "חסכוניות"?

גרוטו מדווח שלגבי החיסון נגד נגיף האבולה, בשל היותו קטלני, התפשרו בבדיקות הבטיחות שלו. כנראה שגרוטו יודע משהו שאיננו יודעים, שהרי ההתפרצות הראשונה של הנגיף קרתה ב-1976, ורק בדצמבר 2019 אישר ה-FDA את החיסון ("חדשות טובות למרק" ציינה הכותרת ב"כלכליסט").

בנוסף גרוטו לא מציין שכל המחלות נגדן ממליץ משרד הבריאות על חיסונים לכל האוכלוסייה, מחקרי הבטיחות לוקים בחסר (למשל, אף חיסון לא נבדק מעולם מול תמיסה אינרטית).


האם יש עוד מחלות "מסוכנות" שהממסד יפעיל את השיקולים הנ"ל (עיגול פינות בדרך לאישור החיסון)?

קודם כל, כבר עכשיו "ברור" לכל שנגיף הקורונה החדש (2019nCoV) הוא וירוס מסוכן, וזאת למרות שאין מידע מהימן על תכונות רבות של הנגיף. ההתנהלות היא בבירור התנהלות אסונית ורוויות פאניקה. רוצים לראות איך ההתנהלות מתבטאת גם ברטוריקה של התקשורת?


שימו לב לכותרת. איתי גל משתמש בשפה אסונית, וקורה לכל מי שנפטר מהמחלה במושג "נספה". לא "חלה ומת". לא "נפטר", אלא "נספה". ומתי משתמשים במילה זו? "נִסְפֶּה - מי שמת במגפה במלחמה או באסון".


יש להניח שהרטוריקה מכוונת, ואולי אף מופעלת ע"י הממסד הבריאותי (שלא לדבר על אפשרות שחברות התרופות משפיעות אף-הן על-כך), והם למעשה מכינים אותנו בדיוק למה שגרוטו מדבר עליו: חיסון מהיר שיצא ל"שוק" בלי מחקרי בטיחות, כדי למנוע קטסטרופה עולמית. שהרי במלחמה, כמו במלחמה, כדי להציל את ה"ציבור" אפשר להקריב בדרך קורבנות. כך זה היה מראשית ההיסטוריה, אז הקריבו תינוקות וילדים ולפעמים מלכים ובני-מלכים, כדי למנוע אסונות-טבע או תבוסות במלחמות. וכך זה היום – בטיחות החיסון (ואפילו יעילותו) פחות חשובה כאשר צריך להציל את העולם מפני מגיפה קטלנית.


גם ב"חדשות הבוקר" הניסוח "אסוני". ממתי "נהרגים" ממחלה דמויית-שפעת?:

ומכאן גם הדרך קצרה לכפייה. כבר עכשיו, על-סמך פאניקה עולמית זו, ובלי לדעת אפילו את שם הנגיף, הוציא שר הבריאות ליצמן צו המאפשר אישפוז בכפייה והחדרת חומרים שונים לגופו של כל אחד, אם יהיה חשש סביר שהוא חולה בנגיף הקורונה או במישהו מאחיו הקרובים.


ו


ומיד לאחר מכן אכן הצו הופעל על חולה החשודה בהידבקות בנגיף:



מ

מה שנעשה הוא שהם מרגילים אותנו לכך שהמחלות מסוכנות, שאנחנו במלחמה, ולכן אפשר להוציא לשימוש חיסונים שלא עברו את הדרך הרגילה שכל תרופה צריכה לעבור, כדי לוודא שהיא יעילה ובטוחה, ושהאיזון שבין שתי תכונות אלו ביחד עם חומרת המחלה מצדיקים להשתמש בה.


ואף לאכוף אותה.


ואפילו להטיל מגבלות על כל מי שלא מוכן להשתמש בה...


השלב הבא עלול להיות שהמדינה תגדיר כמעשה פלילי ותאשים את מי שידביק מישהו אחר במחלות מידבקות כפושע מסוכן.


רגע, גם זה כבר קרה לגבי האיידס...





א

אבל גם לגבי נגיף הקורונה:

א

אכן, נכונו לנו ימים מעניינים!!

1412 צפיות
ליצירת קשר

רני כשר, קיבוץ כפר גלעדי

טל' 050-5751581

vaccinesfacts.info@gmail.com

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black YouTube Icon

© 2023 by Personal Life Coach. Proudly created with Wix.com