מה אנחנו יודעים (ובעיקר מה איננו יודעים) על הניסויים הקליניים של "חיסוני" הקורונה?



תוכן

הקדמה.

האם יש ניגודי עניינים בוועדה של ה-FDA שאישרה את החיסונים באישור החירום הזמני?

האם "חיסוני" ה-mRNA הם אכן חיסונים?

האם תכנון הניסויים לגבי קבוצת הניסוי מול קבוצת הפלצבו אכן נעשה כיאות?

האם הניסויים של פייזר נערכו בסמיות כפולה או בסמיות יחידה?

מדוע עורכי הניסויים הקליניים שוקלים לתת חיסון אמיתי גם לקבוצת הפלצבו?

האם ייתכן שהניסויים הקליניים לא יסתיימו ע"פ המתוכנן?

האם החיסון עלול לגרום למחלות אוטואימוניות?

האם החיסון עלול להביא לתגובה חיסונית מועצמת (Antibody-dependent enhancement (ADE))?. 11

האם החיסון מונע הדבקה בנגיף והמשך הפצתו?

האם החיסון מונע מחלה קשה או מוות?

האם היעילות שנמצאה בניסויים הקליניים אכן 95% (אולי היא 1% בלבד?)

מדוע התעלמו מ-3,410 "חשודים" בקוביד-19?

מדוע 371 נבדקים לא נכללו באנליזת היעילות של החיסון?

האם השימוש בתרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים בקבוצת הניסוי השפיע על תוצאות הניסוי?

מהי יעילות החיסון בקרב אלו שכבר נדבקו בקוביד-19?

מדוע נשים בהריון מקבלות את החיסון למרות שאין כל מידע על בטיחותו עבורן?

האם החיסון עלול לגרום לעקרות?

האם הניסויים הקליניים מסתמכים על בדיקות PCR שאינן מדוייקות?

סיכום.

הערה.


הקדמה

אם חשבנו שהמחקרים הקליניים לפיתוח חיסוני הקורונה יעברו תהליכים מדעיים נאותים יותר מהתהליכים שעבר החיסונים עד כה, נראה שנאלץ להתאכזב מרה. לאט-לאט מסתבר שמשהו מקולקל באופן יסודי בהלך מחשבה של החוקרים והמדענים, והם פועלים בצורה ברורה להימנע ממחקר מדעי אמיתי, אשר יכול לתת תשובות ברורות ומדויקות לגבי יעילות החיסון ובטיחותו.

נוסף על כך, החסמים שהוגדרו ע"י ה-FDA להצלחת הניסוי, או לכל הפחות כתנאי לקבלת אישור החיסום הזמני (EUA, כלומר Emergency Use Authorization) מתבררים כנמוכים להפליא, עד-כדי מחשבה שתכנון הניסויים היה מכוון כך שהם יצליחו.

יצליחו במה?

לא בעצירת המגיפה, לא בהגנה על הנדבקים (מעבר למניעת סימפטומים קלים) ובוודאי לא בקבלת פרופיל בטיחותי ברור וידוע. בדיעבד מסתבר שלפחות שתי החברות שהגיעו ראשונים לקו הסיום הצליחו במשימתם לקבל אישור חירום ולמכור מיליוני חיסונים, וזאת לאחר שלושה חודשים בלבד של מעקב אחר הנבדקים. כלומר גם הפרופיל הבטיחות החלקי והפגום שקיים, תקף לתקופת זמן קצרה ביותר. גם היעילות לא נבחנה מעבר לתקופה קצרה זו, כך שאין שום מידע כרגע על משך הזמן שהחסינות תחזיק מעמד לאחר קבלת המנה השנייה.


מחקרי בטיחות של תרופות נערכים על-פי פרוטוקול הכולל מחקר קליני ממושך, אקראי וכפול-סמיות, מול פלסבו אמיתי[1] (תמיסה אינרטית או "כמוסת-סוכר"), ומבחנים על אותן קבוצות-גיל או מצב בריאותי להן מיועדות התרופות. למשל, מחקרי הבטיחות של התרופה "אנברל" (תרופה הניתנת בהזרקה ומיועדת בעיקר לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ובפסוריאזיס) כללו מעקב אחרי מטופלים במשך 80 חודשים בעוד קבוצת הביקורת קיבלה תמיסת סליין[2]. התרופה "ליפיטור" (המשמשת להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול בדם) עברה מחקרים קליניים לפני הכנסתה לשימוש במשך כמעט 5 שנים וקבוצת הביקורת קיבלה כדורי סוכר[3].

לעומת זאת, חיסונים אינם נדרשים לעבור מחקרים קליניים ארוכי-טווח אקראיים כפולי-סמיות מול סליין אינרטי, כדי לבחון את בטיחותם לפני הכנסת לשימוש. למעשה, אף חיסון שניתן כיום בשגרה לתינוקות ופעוטות לא עבר מחקרים שכללו פלסבו אינרטי. בנוסף, רוב החיסונים הניתנים לילדים שנמצאים כיום בשימוש אושרו ע"פ מחקרים שזמן המעקב אחר תופעות הלוואי ארך ימים ספורים בלבד, או שבועות, ובמקרים רבים נערכו הניסויים על קבוצות-גיל שונות מאלו שאמורות לקבל את החיסון לאחר שיאושר.

מחקרי הבטיחות הללו הכרחיים משום שרק הם יכולים לספק את המידע לגבי "סיבה-תוצאה", כלומר רק ממחקרים כאלו אנו יכולים ללמוד על השפעתו של כל חיסון על תופעות בריאותיות שמופיעות לאחריו. מחקרים רטרוספקטיביים שנעשים באמצעות ניתוח נתונים קיימים נתונים להשפעה והטייה, ולא מסוגלים (משום המבנה שלהם) לזהות נתוני "סיבה-תוצאה" אלא רק קשר נסיבתי.


להלן בחינה מדוקדקת של הניסויים הקליניים לחיסוני הקורונה, כדי לבדוק עד כמה הפעולות שנעשות מתאימות למחקר קליני נאות המחפש באמת את העובדות לגבי יעילות ובטיחות החיסון. יש כמובן כמה עניינים שלא התייחסתי אליהם, אבל המסמך הוא מסמך פתוח, כך שאמשיך לעדכן אותו בהתאם לחומר המדעי שיגיע לידיי.


האם יש ניגודי עניינים בוועדה של ה-FDA שאישרה את החיסונים באישור החירום הזמני?

במסגרת תביעה של Informed Consent Action Network (“ICAN”)נגד ה-FDA, אשר הוגשה ב-7 באוקטובר 2020, העלו העותרים את הסוגייה של איוש חברי הוועדות המיוחדות לאישור החיסונים (Data and Safety Monitoring Boards – DSMB). חברי וועדות אלו נבחרו בסודיות, התכנסו בסודיות, וזהותם נשמרה בסודיות עד הישיבה הראשונה שלהם ב-, מלבד שניים מהם שזהותם התגלתה בטעות – ד"ר ריצ'ארד וויטלי וד"ר קתרין אדוארדס, לשניהם יש ניגודי עניינים מהותיים משום שבמשך שנים רבות עבדו בשיתוף הדוק עם חברות התרופות. היות ששאר חברי הוועדות אינם מזוהים, אי אפשר לדעת עד-כמה גם להם יש ניגודי עניינים, וכך ההצהרות של שר הבריאות האמריקאי אלכס אזר[4] ושל ראש המכון הלאומי לבריאות אנטוני פאוצ'י[5], שהציבור האמריקאי יכול לסמוך על חברי הוועדה – אין לה ביסוס. גם לחברים נוספים בוועדה התגלו ניגודי אינטרסים מהותיים.

בנוסף, ע"פ כתבה ב"כלכליסט" שפורסמה ב-11.12.2020 "הבית הלבן לראש ה-FDA: "אשר את החיסון לפייזר עד סוף היום או שתתפטר"; על פי דיווחים בארה"ב, ראש הסגל בבית הלבן מארק מדוז דרש מראש מנהל המזון והתרופות האמריקני לאשר את החיסון של פייזר עד חצות, ולפניו האיץ בו גם הנשיא טראמפ להשלים מיד את הליכי האישור: "תפסיקו לשחק משחקים ותתחילו להציל חיים". הכתבה בכלכליסט מבוססת כנראה על הכתבה ב"גארדיין" שהופיעה ב-11.12.2020. חדשות 12 דיווחו אף הם על כך: "האישור המיוחל מגיע לאחר רצף אירועים יוצא דופן שאירע אמש (שישי), כאשר ראש מטה הבית הלבן, מארק מדוס, אמר לראש ה-FDA סטיבן האן שהוא יצטרך לחפש משרה חדשה אם לא יאשר את החיסון כבר באותו היום – כך על פי גורם בכיר בממשל. בעקבות דבריו של מדוס, ד"ר האן הורה לרגולטורים בסוכנות לאשר את החיסון עד סוף היום".

על כך יש להוסיף את ההתנהלות התמוהה בוועדה הנ"ל. ארבעה מחברי הוועדה הזמניים (מתוך 22) שהשתתפו בישיבה הראשונה על החיסון ב-22 באוקטובר 2020 הביעו במהלך הישיבה דאגה מכמה נושאים שקשורים בניסויים של פייזר. עם זאת, מנהל הישיבה התעלם בסיכום הישיבה מההשגות, וסיכם את הישיבה בלי לייחס לדבריהם חשיבות יתרה. תוצאות הצבעה זו היו 4 מתנגדים ואחד נמנע, וכל השאר הצביעו בעד. על ההשגות של משתתפי הישיבה הראשונה אפשר לקרוא כאן. הישיבה השנייה והמסכמת התרחשה ב-10.12.2020 (אפשר לצפות בכל הישיבה כאן, ובסיכום הישיבה כאן), ואז הסתבר שארבעת החברים הנ"ל לא זומנו לישיבה השנייה, ובמקומם נוספו 10 חברי ועדה חדשים שלא נכחו בישיבה הראשונה. תוצאות הצבעה זו היו הרבה יותר נחרצות – 20 הצביעו בעד ורק אחד נמנע.


האם "חיסוני" ה-mRNA הם אכן חיסונים?

על-פי ה-CDC, להלן כמה הגדרות רלבנטיות.

חסינות (Immunity) – הגנה בפני מחלה מידבקת. כאשר אתה חסין בפני מחלה, אתה יכול להיחשף לה מבלי להידבק בגורם המחלה[6].

חיסון (Vaccine) – מוצר אשר מעורר את מערכת החיסון של אדם כדי ליצר חסינות נגד מחלה מסויימת, המגנה על האדם בפני מחלה זו.

ע"פ משרד הבריאות הישראלי (בדף "כיצד החיסון פועל") – מפורטים 5 סוגי חיסון: חיסון חי-מוחלש, חיסון מומת, חיסון טוקסואיד, חיסן תת-יחידתי וחיסון מצומד.

ע"פ הפרוטוקול של פייזר, וכן ע"פ הדו"ח של פייזר לפני אישור החירום שניתן לפייזר, ה"חיסון"של פייזר (וכך גם החיסון של מודרנה) אינם מתאימים להגדרות של "חיסון", לא לאלו של ה-CDC ולא לאלו של משרד הבריאות. הניסויים הקליניים של פייזר לא בדקו כלל אם האדם יכול להידבק במחלה לאחר החשיפה לנגיף (כלומר האדם לא יכול לקבל "חסינות" בעקבות החיסון), וכן לא נבדק כלל האם האדם המחוסן מוגן בפני המחלה לה חוסן. בנוסף, ה"חיסונים" החדשים לא משתייכים לאף אחד מהסוגים של חיסונים כפי שהוגדרו ע"י משרד הבריאות הישראלי.

היות שלפחות כרגע לא ידוע שהחיסונים החדשים יכולים למנוע הדבקה, לא ידוע אם יכולים למנוע הפצה, והם אינם מכילים נגיפים או חלקי נגיפים, הרי שה"חיסונים"הללו כלל אינם יכולים להיקרא "חיסונים" ע"פ ההגדרות של הממסד הרפואי עצמו. גם החברות שמייצרות את ה"חיסונים", ביונטק למשל (שפתחה את החיסון עבור פייזר) וכן חברת מודרנה, אלו חברות שעוסקות בטיפולים גנטיים, בין היתר באמצעות mRNA. חברת מודרנה למשל מגדירה את הטכנולוגיה שלה כטכנולוגיה של טיפול גנטי ( gene therapy technology). חברת ביונטק עסקה עד כה בעיקר בטיפולים גנטיים למחלת הסרטן.

לכן, לפחות בשלב זה, אי אפשר לקרוא לטיפול זה "חיסון", עד שההגדרות יותאמו לטכנולוגיה החדשה. הדבר חשוב משום שיש מגמה מאד מסוכנת כבר עשרות שנים, בה הרגולטורים לא מאפשרים למוצרים שאינם מיוצרים ע"י חברות התרופות (כמו תמציות באך או טינקטורות של צמחי מרפא או תרופות המאופתיות) לקבל אישורים, בין היתר באמצעות הגדרות של "מה זו תרופה" וכד'. יואילו נא הרשויות להחיל שיטה זו גם על המוצרים שהם עצמם משתמשים.


האם תכנון הניסויים לגבי קבוצת הניסוי מול קבוצת הפלצבו אכן נעשה כיאות?

במסגרת תביעה של Informed Consent Action Network (“ICAN”)נגד ה-FDA לגבי בטיחות החיסונים החדשים לקורונה (https://bit.ly/2KSxmSQ), שהוגשה ב-17.6.2020 תבעו העותרים מה-FDA ארבע פעולות:

1. לדרוש שהמחקרים הקליניים בשלב 2 ובשלב 3 בחיסוני הקורונה יכללו קבוצת ביקורת שמקבלת פלצבו (a placebo comparator group).

2. הפלצבו יהיה תמיסת סליין ללא שום תוספים. אם אפשר להבחין ויזואלית בין החיסון לפלצבו יש להשתמש בבקבוקון אטום.

3. קבוצת הביקורת תהיה בגודל קבוצת הניסוי או גדולה יותר.

4. כל תופעות הלוואי המערכתיות, תופעות לוואי, תופעות לוואי חמורות, תופעות לוואי הדורשות טיפול רפואי, מצבים רפואיים חדשים או כל תופעות רפואיות המופיעות לאחר החיסון או מחמירות לאחר החיסון, כל אלו יתועדו למשך תקופת זמן של לפחות שניים-עשר חודשים (שנה)עבור מבוגרים, שלושים ושישה חודשים (שלוש שנים) עבור ילדים ומתבגרים, ושישים חודשים (חמש שנים) עבור פעוטות ותינוקות.

ה-FDA פרסם כבר במרץ (עם עדכונים שוטפים, האחרון מחודש דצמבר 2020 https://bit.ly/3o41062 ) את הכללים לפיהם ינוהלו הניסויים הקליניים, אולם לא התייחס לכל דרישות ICAN, אם-כי הדרישה להשתמש בפלצבו אמיתי אכן התקבלה.

באמצע חודש ספטמבר התפרסמו הפרוטוקולים המלאים של ארבעת החברות האמריקאיות שהגיעו לשלב 3 – פייזר (https://bit.ly/38RaQC4), אסטרזנקה (https://bit.ly/2X3we1j), מודרנה (https://bit.ly/3b3CWfY) וג'ונסון אנד גו'ונסון (https://bit.ly/3pJmwNT).


כך מגדיר ה-HHS (משרד הבריאות האמריקאי) את המושג "פלסבו"

"במחקר קליני, החוקרים אינם מעוניינים להשאיר שום דבר ליד המקרה. הם רוצים להיות בטוחים ככל האפשר שהתוצאות של המבחנים שלהם מראות האם הטיפול הוא בטוח ויעיל או לא. תקן הזהב (gold standard) לבחינת התערבות רפואית בבני-אדם הוא "מחקר קליני אקראי הכולל קבוצת ביקורת המקבלת פלסבו". "פלסבו" או חומר לא-פעיל שנראה כמו התרופה או הטיפול אשר עומד למבחן" .

כפי שנכתב למעלה, עד כה לא נעשו המחקרים הקליניים של חיסונים חדשים תוך שימוש בקבוצת ביקורת שמקבלת פלצבו אמיתי. גם חיסוני הקורונה התחילו באותה צורה, והשלבים המוקדמים של חלק מהחיסונים אכן לא נעשו עם זרוע ביקורת של פלצבו אמיתי.

למשל, מעיון בהיסטוריה של תיאור החיסון של אוקספורד (+ אסטרזנקה) (כאן: https://clinicaltrials.gov/ct2/history/NCT04324606), התכוונו עורכי הניסוי להשתמש בפלצבו אמיתי (סליין), וזאת אפשר לראות בגרסה הראשונה מתאריך 26.3.20. אבל כבר בגרסה השנייה מתאריך 2.4.20 הוחלף הסליין בחומר שאיננו אינרטי, וכמו בדרך כלל עד כה – בחיסון אחר, הפעם בחיסון נגד דלקת קרום המוח. המושג "פלצבו" נותר עוד בשתי גרסאות, ומהגרסה בתאריך 17.4.20 הפסיקו גם להשתמש במונח "פלצבו".

כאמור, בסופו של דבר ארבעת החברות הנ"ל אכן משתמשות בפלצבו אמיתי במסגרת הניסויים שלב 3, כלומר בתמיסת סליין, אבל גם זה לא בגלל שהם כל-כך רצו. למעשה ה-FDA הכריח אותם לעשות כן, וזאת בשל תביעה שהוגשה נגדו ע"י ICAN (Informed Consent Action Network) ב-22.6.2020, ואשר במסגרתה טענו התובעים שהיות שאין כרגע שום חיסון שקיבל אישור, הטיעון הרגיל של חברות החיסונים להימנעות משימוש בפלצבו אמיתי לא תקף. טיעון זה אומר ש"זה לא מוסרי לתת לקבוצת הביקורת פלצבו אמיתי משום שאז הם יהיו חשופים למחלה למרות שיש חיסון יעיל ובטוח שאפשר לתת להם". אגב, יש לא מעט מחקרים קליניים בעבר בהם קבוצת הביקורת אכן לא קיבלה פלצבו אמיתי בשל אותו טיעון, אבל מה שהם כן קיבלו היה חיסון אחר או תמיסה זהה לחיסון רק בלי האנטיגן, כך שגם הטיעון ה"מוסרי" לא היה תקף משום שקבוצת הביקורת היתה בכל-זאת חשופה להידבק בנגיף משום שהם לא קיבלו שום חומר שיכול להגן עליהם בפני הנגיף. אחרי 9 ימים, ב-30.6.2020 הוציא ה-FDA עדכון ובו אכן הוכנסה הדרישה להשתמש בפלצבו אמיתי בניסויים שנדרשים לקבל אישור FDA.



האם הניסויים של פייזר נערכו בסמיות כפולה או בסמיות יחידה?

ניסויים קליניים נאותים כוללים תמיד עקרון מהותי, הנקרא "סמיות כפולה". משמעותו היא "שגם הרופא וגם המשתתף אינם יודעים אם המשתתף מקבל את החיסון או את הפלסבו". ציטוט זה נלקח מתוך הדף על "פיתוח חיסון לקורונה" של עמותת "מדעת" של מכון ויצמן (https://bit.ly/3b9hOVP). בדף נוסף של "מדעת" הנקרא "מיתוסים ותפיסות מוטעות על חיסוני mRNA, בסעיף הראשון שמפריך את המיתוס האומר ש"החיסונים פותחו בהליך מבוקר ולא היה "עיגול פינות", מצויין בפירוש "שיטת הניסוי היא של ניסוי סמיות כפולה (Double blind). בניסוי מסוג זה, גם הצוות הרפואי וגם המשתתפים אינם יודעים מי מקבל את החיסון הניסיוני ומי את חיסון הדמה. החיסונים פותחו במהירות שיא אבל לא "עיגלו פינות" ולא שונו כללי הבקרה המחמירה" (https://bit.ly/3rHKefc).

"ניסויים מסוג זה נחשבים כמניבי תוצאות אובייקטיביות היות וציפיות הצוות החוקר והמשתתפים אינן יכולות להשפיע על התוצאות" (https://bit.ly/2LgwRSF).

ועתה למציאות.

חברת "פייזר" היא היחידה, אשר הניסויים הקליניים שלה לא מבוצעים בשיטת הסמיות הכפולה, אלא בסמיות יחידה – רק החוקרים אינם יודעים אם הנבדק קיבל את החיסון או פלצבו. הנבדקים עצמם יודעים, ולכן הדבר יכול בהחלט להשפיע על החלטתם בנוגע לתסמינים אשר הופיעו אצלם לאחר קבלת הזריקות. הדבר כמובן מוביל לשאלה מדוע החליטו בחברת "פייזר" לוותר על עקרון הסמיות הכפולה, ומדוע נתן ה-FDA את אישור החירום הזמני למרות עובדה זו.

האם זה כל-כך חשוב?

ע"פ ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, זה מאד חשוב. בכתבה של רוני לינדר ב"דה-מרקר" מתאריך 15.12.20 (https://bit.ly/38Z374T) על קבוצת הפלצבו בניסויים הקליניים של המכון הביולוגי בנס-ציונה, עלתה השאלה האם זה מוסרי למנוע מהנבדקים שנפלו בקבוצת הפלצבו חיסון קיים (זה של פייזר למשל, שכבר קיבל אישור חירום זמני). אפרט להלן על סוגייה זו, אבל אחת ההצעות לפתור את הבעיה היא להשתמש בקבוצת הפלצבו באנשים שאינם מעוניינים לקבל את החיסון מלכתחילה. על-כך עונה מאור: "עקרונית זה אפשרי, אבל יש פה בעיות. הבעיה היא שזה הופך ממחקר מבוקר עם סמיות כפולה, שבו אף משתתף לא יודע אם קיבל את החיסון או הפלצבו, למחקר פתוח שבו אנשים יודעים באיזו קבוצה הם. אלה דברים שמשפיעים ויוצרים הטיות מסוימות, למשל על הדיווחים של תופעות לוואי. חשוב לעשות מחקרים כאלה, אבל צריך להיות מודעים למגבלות שלהם".


מדוע עורכי הניסויים הקליניים שוקלים לתת חיסון אמיתי גם לקבוצת הפלצבו?

כאמור, כתבה של רוני לינדר ב"דה-מרקר" העלתה את עניין הפלצבו במלוא חומרתו, בהקשר של הניסויים הקליניים של המכון הביולוגי בנס ציונה. מסתבר שהמתנדבים שגויסו להשתתף בניסויים אלו, אשר עתידים להימשך תשעה חודשים, קיבלו מכתב המצהיר שאם מי מהמשתתפים ירצה לקבל חיסון שקיבל אישור (זמני או קבוע) לאחר תחילת הניסוי, הוא יהיה זכאי לפתיחת התיק האישי שלו, ואם הוא שייך לקבוצת הפלצבו, הוא יוכל לקבל את החיסון ה"מאושר".

בהמשך הכתבה מצוטטת ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון: "זאת בעיה שעלתה בדיונים ב-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) בשבוע שעבר על החיסון של פייזר - מה יעשו עם האנשים שקיבלו פלצבו, ואיך יעשו עוד מחקרים. לא היתה מסקנה סופית, אבל ברור כי ברגע שמבטלים את הסמיות הכפולה וחושפים בפני הנסיינים לאיזו קבוצה הם שייכים, ונותנים את החיסון לאנשים שקיבלו פלצבו - ברור שזה פוגע במידע שהמחקר אוסף. באשר לפייזר אנחנו במצב נוח יחסית, מפני שיש מעקב נקי בשלושת החודשים הראשונים אחרי קבלת החיסון". מאור התעלמה כמובן מהעובדה שה"מחקר הנקי" של פייזר לא מתבצע כלל בסמיות כפולה, אבל היא מעלה בעיה שהיתה קיימת עד-כה בכל הניסויים של החיסונים – אלו שבקבוצת הפלצבו לא מקבלים חיסון. כאשר מדובר בחיסון חדש, ובמצב בו רוב האוכלוסייה לא מחוסנת, נראה כאילו אין כאן בעיה מוסרית, שהרי הנבדקים ידעו זאת מראש ולקחו את ה"סיכון" שיפלו בתוך קבוצת הפלצבו. אפשר גם לראות זאת מהכיוון השני – דווקא הם אלו שלא לוקחים את הסיכון בקבלת החיסון, שהרי הניסוי הקליני נועד לבדוק האם הוא מסוכן או לא, ובשלב זה הדבר איננו ידוע.

בעולם החיסונים הישן, הבעיה המוסרית הנ"ל נלקחת בחשבון אך ורק מצד אחד. ההנחה היא שהחיסון הוא יעיל ובטוח (למרות שהניסויים הקליניים עדיין לא הסתיימו ומטרתן היא לתת מענה בדיוק לשאלה זו), ולכן אי אפשר למנוע מאדם לקבל חיסון קיים (גם אם לא ידוע עדיין אם הוא יעיל ובטוח), ולכן מעולם לא היתה קבוצת פלצבו אמיתי בניסויים הקליניים של החיסונים (מלבד קבוצה קטנה של פלצבו אמיתי בניסוי הגרדסיל, שנתוניה אוחדו בניתוח התוצאות עם נתונים של קבוצת פלצבו-כוזב).

גם הפעם, העובדה שלכאורה יש חיסון יעיל ובטוח היא עובדה שקרית. היות שהניסוי עדיין לא הסתיים, אי אפשר לדעת זאת לבטח, לכן החיסונים מקבלים אישור חירום וזמני ולא אישור קבוע. לכן כל הדילמה הזו אמורה להידחות עד מועד תום הניסויים וניתוח תוצאותיהם.


האם ייתכן שהניסויים הקליניים לא יסתיימו ע"פ המתוכנן?

לאור האמור לעיל, ברגע שמשתתף בניסוי מבקש לפתוח את תיקו ולברר האם היה בקבוצת הפלצבו או בקבוצת החיסון (במקרה של סמיות כפולה), משתתף זה כבר לא ב"סמיות כפולה". ואם הוא, או זה שמשתתף בניסויים של חברות אחרות אשר כן נוקטים בשיטת הסמיות הכפולה, מחליט שהגיע זמנו לקבל את החיסון, הרי שקבוצת הביקורת מאבדת משתתף. ואם יהיו רבים כאלו, היא עלולה בסופו של דבר להתבטל, וכל הניסוי מאבד את ערכו לגמרי. כבר בנובמבר 2020 התפרסם מאמר של דויד קירנוסקי, אשר מעלה את הדילמה המוסרית שנמצאות חברות התרופות בהקשר הזה. במקרה של "עריקת" משתתפים מקבוצת הפלצבו לקבוצת הניסוי, אי אפשר יהיה לקבל נתונים על בטיחות החיסון בטווח הארוך, וכן אי אפשר יהיה לדעת האם החיסון יעיל בעצירת התפשטות הנגיף. הדבר עלול לקרות, וכדאי מאד לעקוב אחר ההתפתחויות, בעיקר עכשיו כאשר המשתתפים מקבלים מסרים כאילו "יש כבר חיסון שהוכחה יעילותו ובטיחותו", והם עשויים להתפתות ולעזוב את הניסוי. כבר בנובמבר 2020 התפרסם מאמר של דויד קירנוסקי, אשר מעלה את הדילמה המוסרית שנמצאות חברות התרופות בהקשר הזה, אבל גם דילמה כספית. ברגע שחיסונים יקבלו אישורי חירום, החיסונים הנותרים יצטרכו להראות יעילות ובטיחות יתרה מעבר לזו שהוכחה בחיסונים הראשונים, דבר שעלול לייקר את ביצועם.

התביעה של ICAN שהוזכרה למעלה, לגבי הדרישה של ה-FDA מחברות התרופות להשתמש בפלצבו אמיתי כללה גם בקשה שה-FDA ידרוש מהחברות לסיים את המעקב אחר תופעות הלוואי עד סוף תקופת הניסויים (לפחות 24 חודשים למבוגרים, 36 חודשים לילדים ו-60 חודשים לתינוקות ופעוטות[7]). דרישות אלו לא הוצגו ע"י ה-FDA, ולנו נותר לחכות ולראות למשך כמה זמן החוקרים אכן יעקבו אחר תופעות הלוואי של החיסון.


האם החיסון עלול לגרום למחלות אוטואימוניות?

"מחלות אוטואימוניות הן קבוצה גדולה של מחלות שנגרמות בשל תקלה במערכת החיסון, שבה תאיה תוקפים את הגוף ללא סיבה. מתקפה זו, שניתן לדמותה לצבא שיורה על כוחותיו, מתרחשת באמצעות ייצור נוגדנים עצמיים וחלבונים מעוררי דלקת (ציטוקינים) נגד רכיבים של הגוף. כך, היא גורמת לדלקתיות ולהרס של תאים, רקמות ואיברים"... "הגורמים המובילים להתפתחות המחלות האוטואימוניות כוללים משלב (המכונה "הפסיפס האוטואימוני") של נטייה (גנטית/ משפחתית) לתקלה חיסונית וחשיפה לגירויים חיצוניים. גירויים אלו הם למשל זיהומים חיידקיים, נגיפיים ואחרים, חומרים כימיים ותרופות, אשר יכולים לבלבל את מערכת החיסון ולגרום לה לזהות גם תאים ורקמות בריאים כגורמים זרים (מייצרת תגובה צולבת של נוגדנים לחלבוני החיידק ולחלבוני האדם)" (מתוך דף בשם "מחלות אוטואימוניות: גורמי סיכון, תסמינים, אבחון וטיפול" של בית החולים שיבא תל השומר, כאן: https://bit.ly/2KVKAhP.

ומדוע אני מביא זאת? משום שחיסוני הקורונה החדשים (של פייזר ושל מודרנה) משתמשים בטכנולוגיה אחרת מאלו שהשתמשו עד כה בפיתוח חיסונים. בחיסונים אלו לא מחדירים נגיף מומת או מוחלש או חלקים מהמעטפת שלו, אלא קוד גנטי ה"מלמד" את תאי השריר ליצור חלבונים על מעטפת התא, אשר דומים לחלבונים שנמצאים על מעטפת נגיף הקורונה. כך תאי הגוף של המתחסן מייצרים את האנטיגן שמהווה תבנית ליצירת נוגדנים ע"י הגוף – תאי מערכת החיסון מזהים את החלבון המוצג על-גבי תא השריר, חושבים שזהו חלבון זר ומייצרים נוגדנים. הזיכרון החיסוני אמור לעבוד בפעם הבאה שהגוף יפגוש את הנגיפים האמיתיים, וליצור במהירות כמות נוגדנים כזו שתמנע את התרבותם.

אך אליה וקוץ בה – מה יקרה אם יש חלבונים טבעיים בגוף האדם אשר דומים לחלבון הזה? מה יגרה אם מערכת החיסון תלמד שמדובר בחלבון זר ותטעה לחשוב כך גם על חלבונים מקומיים כאילו הם חלבונים זרים?

תופעה כזו, הגורמת למחלה אוטואימונית, עלולה לקרות זמן רב אחרי הצגת החלבון, חודשים ואף שנים. היות שהחיסון נבדק חודשים ספורים בלבד, אין לנו כרגע מידע עד כמה תופעה זו אכן תקרה או לא. היות שכבר ידוע שחלק מהחיסונים גורמים אצל חלק מהאנשים המחוסנים מחלות אוטואימוניות, החשש הזה איננו חשש בעלמא, אלא חשש אמיתי וסביר.

ד"ר מיכל הרן, המטולוגית בכירה בבי"ח קפלן ומרצה בכירה בבית חוששת מהיווצרות מחלה אוטואימונית על רקע חשש נוסף: מה יקרה אם תאי מערכת החיסון יראו בכל התא שמייצר את החלבון כתא זר? כלומר, מערכת החיסון עלולה לחשוב שתא השריר אשר מציג על מעטפתו את החלבון הזר הוא עצמו, כולו, הוא תא פולש, ולתקוף את כל התא ולא רק את החלבון המסויים שנוצר על פניו.

וכך כותבת ד"ר הרן בפוסט מיום 6.12.2020 (כאן: https://bit.ly/2KVP9Zu) (אני מביא רק את עיקרי דבריה):

"הרעיון שעומד מאחורי הטכנולוגיה של החיסונים החדשים הוא רעיון מבריק שגם לא היה קל ליישום ואני בהחלט מורידה את הכובע למי שהצליח לעשות את זה. צריך להבין שמערכת החיסון בנויה כך שהיא יודעת להבדיל בין תאים של הגוף עצמו לבין תאים זרים, כך שבאופן רגיל היא לא תתקוף את תאי הגוף, אבל ברגע שיש תא זר (למשל חיידק או וירוס שאינו ממש תא) היא תתקוף אותו.

השיטה שפותחה גורמת לתאי השריר לייצר חלבון ששייך לוירוס ולהציג אותו על מעטפת התא. כלומר זה הופך את תאי השריר לתאים זרים, באופן זמני, רק עד שתאי מערכת החיסון יבינו שהם צריכים לייצר נגדם נוגדנים.

הבעיה שלא ברור לי איך אנחנו נסביר לתאים של המערכת החיסונית שהתא הזר שהם צריכים לתקוף הוא לא באמת תא זר, אלא תא שריר רגיל ובריא ושהם צריכים לייצר נוגדנים רק נגד החלבון של הנגיף ולא נגד חלבונים אחרים שנמצאים לידו. זה לא רק חשש תיאורטי, אלא תופעה מוכרת מהתחום שנקרא cancer immunotherapy. אחת הסכנות אצל חולים עם סרטן מתקדם שמקבלים תרופות שנועדו להפעיל את מערכת החיסון נגד תאי הסרטן היא התפתחות של נוגדנים עצמיים עד כדי מחלות אוטואימוניות קשות ומסוכנות.

צריך להבין שמרגע שנוצרו נוגדנים נגד תאי השריר שנמצאים בזרוע (מקום ההזרקה) הם יפעלו גם נגד אותו חלבון בשרירים אחרים. שרירי השלד מהווים מערכת חשובה וחיונית שבלעדיה אין חיים. כל אחד מהחלבונים שנמצאים על הממברנה של תא השריר (שאת חלקם ואת היחסים המורכבים ביניהם אתם יכולים לראות באיור המצורף) הוא חיוני ופגיעה בו תביא למחלה שעלולה להיות קשה וקטלנית.

הרבה מהמחלות האלה לא יתבטאו מייד, אלא רק אחרי כמה שנים.

יכול להיות שעכשיו, אצל חולה שיקבל את החיסון יהיו רק סימנים מאוד קלים ולא מדאיגים: קצת כאבי שרירים, חולשה קלה, קושי בנשימה במאמץ (שתוארו כולם כתופעות לוואי קלות ונסבלות במחקרים שנעשו על החיסונים האלה) ואולי אפילו כלום.

אם אתם רוצים לדעת מה עלול לקרות כשרק חלבון אחד נפגע, תשאלו הורים של ילד עם מחלה שנקראת duchene muscular dystrophy. הם יספרו לכם שהילד שלהם נולד בריא והתפתח כרגיל עד גיל שנה ואז היו דברים מאוד קטנים שעוררו טיפה דאגה עד שבגיל 4-5 הוא התחיל לאט לאט לאבד יכולות כמו לקום מהרצפה, לקפוץ, בהמשך גם הליכה ותוך כעשר שנים הוא היה מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לתמיכה נשימתית (https://bit.ly/3rRBKSK).

תשאלו, בצדק, למה אם זאת בעייה כל כך משמעותית, דווקא את חשבת עליה ולא אף אחד מהרופאים האחרים (כולל אלו שתכננו את הניסויים בחברת התרופות). אולי הסיבה לכך היא בגלל שלצערי הכרתי באופן אישי רופא מקסים ומסור לחולים שבעקבות חיסון הרבה יותר מוכר ושנחשב לבטוח, פיתח מחלת שרירים קשה ופרוגרסיבית שהביאה תוך 10 שנים למותו. הוא אמנם קיבל על כך פיצוי כספי, אבל איך אפשר לפצות באמת אדם על הרס החיים?

אולי הסיבה לכך היא שגם לי יש מחלת שרירים אוטואימונית נדירה שהאפיזודה הראשונה שלה הייתה מספר חודשים אחרי שקיבלתי את אותו חיסון. אמנם, במקרה שלי הקשר הרבה פחות ברור, אבל מטבע הדברים כשאתה מתמודד עם מחלה כזאת במשך שנים, אתה יודע ממקור ראשון במה מדובר..."

אולי הסיבה לכך היא שבגלל השילוב (הקצת בלתי רגיל) של היותי המטולוגית, שעוסקת גם במחקר (ויש לי לא מעט פרסומים בנושא) של שתי המערכות האלה (מערכת השרירים ומערכת החיסון) אני מבינה שמדובר בשתי מערכות מורכבות ביותר שהיום אנחנו יודעים עליהן פי 10 ממה שידעו כאשר אני הייתי סטודנטית לרפואה לפני 30 שנה, ודי ברור לי שבעוד 30 שנה נדע פי 10 יותר ממה שאנחנו יודעים ואולי גם אז לא נצליח להבין ולדעת את הכל". [סוף ציטוט ד"ר מיכל הרן].


האם החיסון עלול להביא לתגובה חיסונית מועצמת (Antibody-dependent enhancement (ADE))?

ד"ר מיכל הרן העלתה חשש נוסף שקשור לחיסון – "התפתחות של antigen dependent enhancement (ADE). אפשרות זו הועלתה כסכנה אפשרית עקב ניסיון קודם בחיסוני קורונה בחיות". ADE היא תגובה מוגברת של מערכת החיסון, עקב נוכחות נוגדנים טרם החשיפה לאנטיגן. אמנם תפקיד נוגדנים אלו הוא בדיוק זה – להגיב על נוכחות האנטיגן ברגע שהוא חודר לגוף, אבל ADE גורם בפועל לשיכפול מהיר יותר של הנגיף, ובסופו של דבר למחלה קשה יותר. בחודש סמפטמבר 2020 פורסם מאמר סקירה בנושא, והחוקרים סוקרים במאמר זה מקרים קודמים שתופעה זו קרתה, הן בחיסונים לנגיפי קורונה אחרים והן לנגיפים אחרים, ומסבירים שתופעה זו עלולה לקרות לאחר מספר חודשים מקבלת החיסון, ולא מיד אחריו, כאשר רמת הנוגדנים יורדת. רמת נוגדנים גבוהה בדם עשויה למנוע תופעה זו, אולם היא מצריכה לקבל חיסון נוסף בתדירות גבוהה. אגב, פייזר עצמם ציינו חשש זה במאמרם ב-[8]NEJM.


האם החיסון מונע הדבקה בנגיף והמשך הפצתו?

מטרתו של כל חיסון היא להגן על המחוסן מפני המחלה, בעיקר בפני התוצאות הקשות שלה שעלולות להוביל אותו לאישפוז או למוות, ובמקרה ומדובר בנגיף שגורם למגיפה, מטרתו העיקרית אמורה להיות מניעת הפצתו באמצעות חיסון האוכלוסייה.

למרבה הפלא, החיסונים המיועדים לא בודקים כלל מדדים אלו.

הניסויים לפיתוח החיסון היו אמורים לבדוק את הימצאותו של האנטיגן בדמו של המחוסן כל מספר ימים כדי לבחון את הידבקותו בנגיף, וכן שימוש בבדיקות PCR כדי לזהות הדבקה מזערית, גם אם איננה גורמת למחלה. אף אחת מהחברות המובילות לא כללו קריטריונים אלו להצלחת הניסוי. למעשה, הקריטריון היחיד של הצלחת הניסוי הוא מניעת סימפטומים קלים, עד כדי שיעול מתון או כאב ראש. למעשה, הצלחת החיסון נמדדת בכך שבקרב אלו שקיבלו את החיסון יהיו הרבה פחות נדבקים מאומתים (בבדיקת PCR) המגלים סימפטומים (קלים או קשים), לעומת הקבוצה שקיבלה פלצבו. במקרה של החיסון של פייזר, ברגע שהגיעו ליותר מ-164 נדבקים מאומתים עם סימפטומים (אפילו שיעול בלבד מספיק), הניסוי הגיע לסיומו הזמני[9], ובבדיקת היחס בין אלו שקיבלו את החיסון לבין אלו שקיבלו פלצבו, נמצא שיעילותו (על-פי הגדרה זו) היא 95% (למעשה מתוך 170 שנדבקו והראו סימפטומים, 8 היו מתוך אלו שקיבלו את החיסון, ו-162 היו מתוך אלו שקיבלו את הפלצבו). תזכורת: בחיסון של פייזר הנבדקים ידעו אם קיבלו פלצבו או חיסון (משום שהניסוי לא נעשה בשיטת הסמיות הכפולה), ודיווחו לעורכי הניסוי ברגע שהרגישו בסימפטומים של קורונה (שהם סימפטומים של שפעת). אין לדעת האם אלו שבקבוצת הניסוי שקיבלו פלצבו היו מדווחים אחרת אילו לא ידעו מה קיבלו, כמו גם לגבי קבוצת הניסוי, כלומר אין לדעת עד כמה העובדה שהם ידעו השפיעה על החלטתם לדווח (וזו בדיוק הסיבה מדוע מקפידים לערוך מחקר כפול-סמיות, מה שהפעם היה חסר).

את התשובה מדוע הניסויים לא כוללים בדיקה בנוגע להמשך הדבקת הנגיף, סיפק המנהל הרפואי של חברת מודרנה טל זקס. ע"פ פיטר דושי, זקס אמר: הניסויים שלנו לא יבדקו אם המחוסנים יכולים להמשיך להדביק אחרים, משום שכדי לעשות כן עלינו לבדוק אותם בבדיקת PCR פעמיים בשבוע למשך תקופה ארוכה, וזה הופך את הניסוי לבלתי אפשרי לביצוע[10]".

בשורה התחתונה, יעילות החיסון הידועה של 95% (כפי שהוסקה מ-170 נבדקים בלבד) נוגעת אך ורק להידבקות בקורונה עם סימפטומים. אין מידע על שום מדד אחר (להלן), ובעיקר – אין שום אינדיקציה שהחיסון מונע את המשך הפצת הנגיף גם עבור אלו שנדבקו, בין אם הראו סימפטומים ובין אם לא.


האם החיסון מונע מחלה קשה או מוות?

מדוע הרף של "פעולה מוצלחת של החיסון" היה נמוך כל-כך, ולא כלל יעדים "שאפנים" יותר? כנראה בשל החומרה הקלה יחסית של המחלה. במאמר שהוציא ה-CDC בחודש אפריל הוא העריך את חומרת המחלה כך: מתוך המאומתים הסימפטומטים מאושפזים 3.4% בממוצע, 1.7% בגילאים 0-49, 4.5% בגילאים 50-64 ו-7.4% בגילאים 65 ומעלה. באחוזים אלו, בהתחשב שרוב הנבדקים בניסוניים הם בגילאים הצעירים, היה קשה מאד להוציא מידע סטטיסטי מחולים קשים גם אם מספר הנבדקים היה 30 או 40 אלף.

עם-זאת, החברות המייצרות את החיסונים הדגישו במהלך הזמן לפני פירסום התוצאות והגשתן לאישור החירום של ה-FDA, שהניסויים (של מודרנה, במקרה הזה) אמורים לבחון בנוסף למניעת סימפטומים של המחלה, כנקודת סיום ראשונה, גם מניעת מחלה קשה ב-קוביד-19 המתבטאת באישפוז, וכן מניעת הפצת הנגיף הגורם למחלה[11], ואפילו ה-NIH (בראשותו של אנטוני פאוצ'י) פרסם בסוף חודש יולי את היעדים שחיסון מודרנה אמור להגיע, וזה כלל הן מניעת מחלה קשה ומוות, והן מניעת הפצת הנגיף[12].

המנהל הרפואי של חברת מודרנה טל זקס אמר בראיון שנתן ב-24.11.2020, ש"הממצאים שלנו מראים שהחיסון יכול למנוע ממך מלהיות חולה, יכול למנוע ממך מלהיות חולה קשה. הם אינם מראים שהחיסון יכול למנוע ממך לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים". אמר, והתעלם מכך שהמחקר לא ניסה אפילו לבחון אם החיסון מסוגל למנוע מחלה קשה או מוות. פיטר דושי, עורך משותף של BMJ, סיפר שזקס אף אמר: "האם אני רוצה לדעת הם החיסון מונע תמותה? בוודאי, משום שאני מאמין שהוא אכן עושה זאת. אני פשוט לא מאמין שזה אפשרי [להוכיח זאת] במסגרת הזמן הנוכחית של הניסויים – יותר מידי אנשים ימותו כשהם מחכים לתוצאות אלו אם הן תגענה לבסוף"[13].


האם היעילות שנמצאה בניסויים הקליניים אכן 95% (אולי היא 1% בלבד?)

תיארתי למעלה את האופן שבו נבדקה יעילות החיסון, ובשתי החברות פייזר ומודרנה הגיע ל-95%, זאת על-פי פרסומי החברות. עם-זאת, פיטר דושי חפר קצת יותר בנתונים (במאמר דעה מחודש ינואר ב-BMJ), וגילה נתונים נוספים שלא פורסמו לציבור אך משמעותיים מאד לנושא יעילות החיסון. להלן חלק מממצאיו.

אבל קודם לכן, ד"ר מיכל הרן התייחסה לשאלה זו במאמרה ב"דוקטורס אונלי": "הנתון המרשים של יעילות של 95% אינו מבטא אלא relative risk, או במילים אחרות את היחס בין מספר החולים המאובחנים (ונזכיר שוב שמדובר באנשים שהיו להם גם תסמינים וגם בדיקת PCR חיובית) בשתי הקבוצות. שימוש במדד נכון יותר של absolute risk היה מגלה שמדובר ביעילות של 1% (ראו פירוט במאמר של פיטר דושי בבלוג של BMJ)".


מדוע התעלמו מ-3,410 "חשודים" בקוביד-19?

הנתונים של 95% כללו רק משתתפים שהראו סימפטומים (כלשהם) ואומתו באמצעות בדיקת ה-PCR. אלו כללו בחיסון של פייזר 170 משתתפים בסך הכל, ביניהם 162 מקבוצת הפלצבו, ו-8 מקבוצת החיסון. אולם נתונים אלו מתגמדים מול קבוצה גדולה הרבה יותר – קבוצת המשתתפים שגילו סימפטומים אך לא אושרו באמצעות בדיקת ה-PCR. ע"פ הדוח של ה-FDA על חיסוני הקורונה, אשר פורסם ב-10.12.2020, 3,410 משתתפים דיווחו על סימפטומים של קוביד-19, 1,594 הופיעו בקבוצת המחוסנים, ו-1,816 בקבוצת הפלצבו. כל אלו קיבלו תוצאות שליליות בבדיקת ה-PCR, ולכן לא נכללו במדגם להגעה לנקודת הסיום הראשונה[14].

דושי טוען שמספר כל-כך גדול של מקרים, פי 20 מהמקרים המאומתים, מחייבת התייחסות שלא התקבלה בקרב החוקרים. אם מתחשבים גם במקרים אלו, מדובר ביעילות של כ-19% בלבד, הרבה מתחת ל-50% היעילות שהוגדרה כתנאי מקדים לקבלת אישור הרגולטורים.

מבין ה"חשודים", אצל 409 מבין אלו שקיבלו את החיסון הופיעו הסימפטומים בתוך 7 ימים מקבלת חיסון כלשהו, ואילו בקבוצת הפלצבו היו רק 287 כאלו. החוקרים מסבירים את ההבדל הגדול הזה בכך שיתכן שהמספר הגדול של הסימפטומים דווקא אצל המחוסנים מצביע על חפיפה של תגובה חיסונית עם סימפטומים של המחלה עצמה. גם אם מתחשבים רק במקרים אלו, היעילות המתקבלת היא 29% בלבד, עדיין נמוכה מ-50%. בהחלט יתכן שכל אלו בעלי הסימפטומים אך חסרי אימות ה-PCR היו חולים במחלה דמוית שפעת אחרת, שמקורה בזיהום נגיפי שאיננו קוביד-19, שהרי כך קורה בחיסון השפעת, אשר משפיע על חלק קטן בלבד מהמקרים של מחלות דמויות שפעת.

דושי טוען שבמצב בו הנבדקים היחידים אשר הגדירו את "יעילות" החיסון כ-95% הם אלו שקיבלו תשובה שלילית ביחד עם סימפטומים, אבל לא היתה כלל התייחסות ליכולתו של החיסון להפחית אישפוזים או מוות, ואפילו לא את מניעת הפצת הנגיף, הרי שאין שום הוכחה שהחיסון יכול בצורה כלשהי "לפתור את בעיית המגיפה". דושי אף תוהה מדוע פייזר הסתירה את הנתונים הנ"ל, הן בדו"ח המפורט שהגישה בתאריך 30.11.2020, הן בפרסום ב-NEJM שפורסם ב-31.12.2020, ואפשר היה ללמוד אותו אך ורק מהדו"ח של ה-FDA לפני הוצאת אישור החירום.


מדוע 371 נבדקים לא נכללו באנליזת היעילות של החיסון?

נתון נוסף ש"קפץ" לפיטר דושי נמצא בטבלה המופיעה בעמ' 18 בדו"ח של ה-FDA. מצויין שם שמתוך 371 משתתפים שלא נכללו בסופו של דבר באנליזה ליעילות החיסון בעקבות "סטייה חשובה מהפרוטוקול ביום השביעי או לפניו לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון" – 311 מהם היו בקבוצת החיסון, ואילו 60 בלבד היו בקבוצת הפלצבו. הפרש כל-כך גדול של פי חמישה בין שתי הקבוצות, מעלה שאלות לגבי הסיבות בגינן החליטו החוקרים שלא לכלול משתתפים אלו בניתוח הנתונים. בניסויים של מודרנה לעומת זאת, 36 משתתפים בלבד הוצאו מהאנליזה בעקבות "סטייה משמעותית מהפרוטוקול", 12 מהם היו בקבוצת הניסוי ו-24 בקבוצת הפלצבו.

גם הפעם נמנעה פייזר מפרסום תוצאות אלו, הן בדו"ח שלה והן במאמר המדעי ב-NEJM.


האם השימוש בתרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים בקבוצת הניסוי השפיע על תוצאות הניסוי?

פיטר דושי מצביע על ממצא נוסף בתוצאות הניסוי של פייזר – נטילת תרופות לשיכוך כאבים ולהורדת חום, בעיקר לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון. למשתתפים בקבוצת החיסון היו פי שלושה עד פי ארבעה תופעות של עליית חום וכאבי שרירים מאשר אלו בקבוצת הפלצבו. במצב זה, אומר דושי, קשה להניח שהן המשתתפים והן החוקרים יכולים להמשיך להתעלם מהשאלה לאיזו קבוצה הם משתייכים. כפי שכתבתי כבר למעלה, המשתתפים יודעים זאת מראש (שהרי הניסוי של פייזר מתוכנן מראש כך שרק החוקר איננו יודע לאיזו קבוצה המשתתפים שייכים), אבל במצב בו למשתתפים בקבוצת הניסוי יש תופעות לוואי, גם אם "קלות", בתדירות כל-כך גבוהה, ברור שגם החוקרים "ינחשו" מי שייך לאיזו קבוצה. עובדה זו עלולה, לפי דושי, להטות את התוצאות, בין אם במקרה ובין אם בכוונה, ולכן על ה-FDA לבדוק את מהימנות התוצאות לאור הקשיים בהליך הסמיות.

בנוסף, מעיר דושי, איננו יודעים מספיק על ההליך בו קובעים מי נדבק בקוביד-19. האם חברי הוועדה שקובעים זאת יודעים על ספירת הנוגדנים או מידע נוסף על הנבדקים בשבוע שלאחר קבלת החיסון? מה הם למעשה יכולים לקבוע אם הקריטריון הוא הופעת סימפטומים ובדיקת PCR? ומי יושב בוועדה הזו? בניסויים של מודרנה מדובר בוועדה של ארבעה רופאים אוניברסיטאיים שאינם קשורים לחברה. לעומת זאת, בפייזר מדובר בשלושה עובדים של החברה עצמה[15].


מהי יעילות החיסון בקרב אלו שכבר נדבקו בקוביד-19?

למרות שאחד הקריטריונים הבסיסיים להשתתפות בניסוי היתה העדר היסטוריה של הידבקות בקוביד-19, 3% (1,125) מבין המשתתפים בניסויים של פייזר, ו-2.2% (675) מבין המשתתפים בניסויים של מודרנה, נמצאו חיוביים בתחילת הניסוי.

בטיחות החיסון ויעילותו בקבוצה זו לא קיבל תשומת לב, וזאת למרות שבמדינות רבות יש שיעור גבוה של אנשים שכבר נדבקו בקורונה (בין אם יצאו חיוביים ובין אם לא נבדקו כלל), ולכן נתון זה משמעותי. על רקע עובדה זו מתמיה לראות שה-CDC ממליץ על קבלת החיסון גם לאלו שנמצאו חיוביים לנגיף או כאלו שהיו חולים והבריאו. משרד הבריאות הישראלי נוקט כרגע בזהירות (או בחיסכון כאשר החיסונים חסרים), ולא מכניס את קבוצת המחלימים אל הקבוצות שיקבלו את החיסון בשלב זה. עם זאת, משרד הבריאות עצמו ערך סקר סרולוגי בתחילת חודש יוני, ופרסם ש"הסקר מעלה שעל כל מקרה מאומת ומדווח יש בישראל כנראה בין 11 ל-16 מקרים שלא נתגלו". כלומר, כמות הנדבקים גבוה הרבה יותר מאלו המדווחים, ובמצב בו יש (נכון לאמצע ינואר) קרוב לחצי מיליון מאומתים, הם עשויים לייצג חמישה מיליון שנדבקו בפועל, שזה כבר מספר משמעותי ביותר.

במצב בו הדבקה חוזרת היא נדירה מאד (דווחו בין 4 מקרים ל-31 מקרים בכל העולם), איך יכול להיות שפייזר דיווחה על 8 מקרים כאלו (אחד בקבוצת החיסון ו-7 בקבוצת הפלצבו), בחיסון של כמה עשרות-אלפי משתתפים בלבד שהזמן החציוני שלו היה כחודשיים?).

בנוסף, צריך היה לבדוק אצל הנבדקים תאי-T, אשר מופיעים לאחר היחשפות לנגיף או בשל סיבות אחרות. היעדר בדיקה זו לכל הנבדקים לפני תחילת הניסוי מחבלת במאמצים למצוא עד כמה באמת החיסון יעיל.

האם נתוני היעילות של פייזר ומודרנה אכן מייצגים את היעילות האמיתית של החיסון?


מדוע נשים בהריון מקבלות את החיסון למרות שאין כל מידע על בטיחותו עבורן?

בקבוצת הנבדקים לחיסונים של פייזר ושל מודרנה לא אמורות להיות נשים בהריון, משום שזה אחד הקריטריונים להשתתפות במחקר. בנוסף נדרשו המשתתפות לא לקיים יחסי-מין לא-מוגנים במשך 28 ימים לפחות ממועד המנה השנייה. לכן, אין שום מידע בניסויים הקליניים על השפעת החיסון על נשים בהריון או על העובר שלהם. ולמרות זאת, ולמרות שבאופן גורף נמנעים ממתן חיסונים לאוכלוסיות שלא השתתפו בניסויים (כמו ילדים מתחת לגיל 16 בחיסון של פייזר, או ילדים מתחת לגיל 18 בחיסון של מודרנה), במקרה של נשים בהריון הוציא ה-CDC הודעה המאפשרת לחסן נשים בהריון, וגם משרד הבריאות הישראלי ממליץ לעשות כן. בכתבה שפורסמה ב"גלובס" בתאריך 22.12.2020 צוטט פורפ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז רפואי קפלן: "ההמלצות, שאני מקווה שיהפכו להנחות, נובעות מכך שאין לנו כרגע סיבה מדעית לחשוב שהחיסון אמור להיות מסוכן לנשים בהריון, או מתכננות הריון או מיניקות, ולעומת זאת הקורונה כן עלולה להיות מסוכנת להן. ישנם מחקרים תצפיתיים המראים כי נשים בהריון, בסבירות גבוהה יותר, עוברות את הקורונה כמחלה קשה. זה קורה גם במחלות זיהומיות אחרות - שפעת, אבעבועות רוח וגם דלקות ריאות. לכן נראה כי על פי המידע הקיים, הסיכון בקורונה, שהוא סיכון ממשי עבור אותן נשים בשלב זה כשהמגפה יחסית נפוצה, גובר על הסיכון בחיסון". כלומר, ההמלצה מבוססת על הנחה והשערה שזה לא מסוכן, וזאת על-סמך העובדה ש"אין לנו כרגע סיבה מדעית לחשוב שהחיסון אמור להיות מסוכן לנשים בהריון, או מתכננות הריון או מיניקות". זוהי כמובן הנחת עבודה, אך קשה לקרוא לזה "מדע".


האם החיסון עלול לגרום לעקרות?

הטענה שהחיסון עלול לגרום לעקרות עלתה בעקבות הדימיון הרב שבין חלבון הספייק של נגיף הקורונה (עליו "מתלבשים" הנוגדנים ובאמצעותו הם מזהים את הנגיף הזר שחדר לגוף האדם) לבין חלבון הסינציטין-1 הנוצר בגוף האישה בעת ההריון, אשר אחראי על איחוי התאים הדרוש ליצירת השכבה העוטפת את השליה. ידועות מחלות אוטואימוניות אשר גורמות לפגיעה בחלבון זה אשר בעקבותיה נוצרות בעיות פריון שונות, והחשש הוא שהחיסון עלול לעשות פעולה דומה. אפשר לקרוא על-כך בהרחבה במאמר ארוך ומפורט שיצא לאור כאן, ואף יצאה קריאה דחופה להפסיק את הניסויים הקליניים עד שהדבר יוברר כיאות בצורה מדעית.



האם הניסויים הקליניים מסתמכים על בדיקות PCR שאינן מדוייקות?

הבדיקות ל"אימות חולי קורונה" במסגרת הניסויים הקליניים של פייזר עושות שימוש בבדיקת PCR-RT.

ה-PCR נועד לזהות רצף גנטי מבוקש בתוך דגימה. ע"י הכפלתו מספר פעמים רב (מספר הפעמים נקרא cycle threshold או CT) אפשר להביא אותו לכמות שניתן יהיה לזהותו. אם מזהים אותו במספר הכפלות של 25 ומטה, סימן שכמותו בדגימה מספיק גדולה כדי להצביע על-כך שהאדם ממנו נלקחה הבדיקה הינו חולה, כלומר העומס הנגיפי אצלו גבוה. במקרה כזה תוצאת הבדיקה היא "חיובית אמיתית" (True positive)[16]. אם מגלים את הרצף הגנטי רק במספר סבבים גדול יותר, סימן שהעומס הנגיפי אצל האדם הנבדק מאד נמוך, וזה מורה על שאריות של נגיף, אולי מהידבקות בעבר, אבל האדם איננו חולה או מדבק. תוצאה זו מוגדרת כ"חיובית כוזבת" (False positive)[17]. פרופ' שושי אלטוביה, מספר הסבבים בישראל הוא 35 ולעתים אף 40. זה אומר שהאדם הנבדק יוצא "חיובי לקורונה" למרות שהוא כלל לא חולה, וכלל לא יכול להדביק. פרופ' שושי אלטוביה, ראש המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית תיארה זאת בכנס שנעשה בזום עבור עובדי "יד ושם" כאן. אנטוני פאוצי' תיאר זאת כך: "אם אתה משתמש במספר CT 35 או יותר, הסיכוי שההכפלה תיתן תשובה מוסמכת היא מזערית... ובמקרה שמשתמשים ב-37 או -40, ואפילו ב-36 סבבים... זהו בסך הכל נוקלאוטידים מתים [כלומר וירוסים לא פעילים]"[18]. ע"פ מאמר בניו-יורק טיימס מתאריך 29.8.2020, המעבדות בניו-יורק ביססו את הבדיקות על סף של 40 סבבים, וכך גם במסצ'וסטס[19].

גם באנגליה פורסם על-כך מאמר סקירה בסוף ספטמבר, ומסקנתם (על-סמך כמה מחקרים) היתה שבדיקות ה-PCR החיוביות אינן יכולות לתת תשובות איכותיות לגבי האפשרות להדביק אנשים אחרים[20].

לאור כל זאת, קשה מאד להסתמך על תוצאות הניסויים, משום שנעשה בהם שימוש בכלים שאינם מדויקים דיים.

https://www.icandecide.org/ican_covid/covid-19-vaccine-clinical-trials-failure-to-properly-assess-safety-and-efficacy/

סיכום

לאור כל האמור לעיל, כל מי שמעוניין להתחסן, כדאי שיברר קודם-לכן את הסוגיות הנ"ל. היות שאין אפשרות להתחרט לאחר קבלת החיסון, חשוב לבחון היטב את כל הראיות והנתונים, ולפעול מתוך רציונליות ומחשבה ולא מתוך פחד וחרדה, או ניסיון "לעשות את החיים פשוטים וקלים יותר" עם קבלת ה"דרכון הירוק".


הערה

בשל המורכבות של הנושא, והמידע הנוסף בכל יום, מסמך זה הוא מסמך דינמי. הגרסה הנוכחית מצויינת בראש כל דף מצד שמאל. התאריכים של גרסאות מוקדמות יותר מצוינות להלן.


גרסה 1.0 – 20.1.2021.



[1] https://www.cdc.gov/vaccines/terms/glossary.html [2] https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/label/2012/103795s5503lbl.pdf [3] https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/label/2009/020702s056lbl.pdf [4] https://www.cbsnews.com/news/alex-azar-coronavirus-vaccine-distribution/ [5] https://www.statnews.com/2020/09/02/experts-see-a-chance-for-a-covid-19-vaccine-approval-this-fall-if-its-done-right/ https://www.newsweek.com/dr-fauci-would-bet-10-cents-trump-having-covid-19-vaccine-november-december-1531370 https://navajotimes.com/coronavirus-updates/fauci-navajo-a-model-for-containing-coronavirus/ https://www.facebook.com/watch/governorphilmurphy/?__tn__=F [6] Immunity: Protection from an infectious disease. If you are immune to a disease, you can be exposed to it without becoming infected. https://www.cdc.gov/vaccines/vac-gen/imz-basics.htm [7] A. any and all adverse events and reactions6 will be documented for the entire duration of the trial; B. such documenting of adverse events and reactions shall last at least twenty-four months for adults, thirty-six months for children, and sixty months for infants and toddlers, or such longer duration as appropriate, and in no event end prior to the subject reaching eight years of age; https://www.icandecide.org/wp-content/uploads/2020/10/Final-cover-letter-and-citizen-petition-Pfizer_10_16_2020.pdf [8] potential for COVID-19 disease enhancement. https://www.nejm.org/doi/suppl/10.1056/NEJMoa2034577/suppl_file/nejmoa2034577_protocol.pdf. p. 27. [9] https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577 [10] “Our trial will not demonstrate prevention of transmission,” Zaks said, “because in order to do that you have to swab people twice a week for very long periods, and that becomes operationally untenable.” https://www.bmj.com/content/371/bmj.m4037 [11] The trial’s primary endpoint will be the prevention of symptomatic COVID-19 disease; key secondary endpoints include prevention of severe COVID-19 disease (as defined by the need for hospitalization) and prevention of infection by SARS-CoV-2, the virus that causes COVID-19. The primary efficacy analysis will be an event-driven analysis based on the number of participants with symptomatic COVID-19 disease. https://investors.modernatx.com/news-releases/news-release-details/moderna-advances-late-stage-development-its-vaccine-mrna-1273 [12] The trial is designed to evaluate the safety of mRNA-1273 and to determine if the vaccine can prevent symptomatic COVID-19 after two doses. As secondary goals, the trial also aims to study whether the vaccine can prevent severe COVID-19 or laboratory-confirmed SARS-CoV-2 infection with or without disease symptoms. The trial also seeks to answer if the vaccine can prevent death caused by COVID-19 and whether just one dose can prevent symptomatic COVID-19, among other objectives. https://www.nih.gov/news-events/news-releases/phase-3-clinical-trial-investigational-vaccine-covid-19-begins [13] Zaks said, “Would I like to know that this prevents mortality? Sure, because I believe it does. I just don’t think it’s feasible within the timeframe [of the trial]—too many would die waiting for the results before we ever knew that.” https://www.bmj.com/content/371/bmj.m4037 [14] Among 3410 total cases of suspected but unconfirmed COVID-19 in the overall study population, 1594 occurred in the vaccine group vs. 1816 in the placebo group. Suspected COVID-19 cases that occurred within 7 days after any vaccination were 409 in the vaccine group vs. 287 in the placebo group. It is possible that the imbalance in suspected COVID-19 cases occurring in the 7 days postvaccination represents vaccine reactogenicity with symptoms that overlap with those of COVID-19. Overall though, these data do not raise a concern that protocol-specified reporting of suspected, but unconfirmed COVID-19 cases could have masked clinically significant adverse events that would not have otherwise been detected. https://www.fda.gov/media/144245/download#page=42 [15] Three blinded case reviewers (medically qualified Pfizer staff members) will review all potential COVID-19 illness events. If a NAAT-confirmed case in Phase 2/3 may be considered severe, or not, solely on the basis of this criterion, the blinded data will be reviewed by the case reviewers to assess whether the criterion is met; the majority opinion will prevail. https://pfe-pfizercom-d8-prod.s3.amazonaws.com/2020-09/C4591001_Clinical_Protocol.pdf#page=52 [16] True positive: the patient has the disease and the test is positive. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1743181617304572?via%3Dihub [17] False positive: the patient does not have the disease but the test is positive. Ibid. [18] If you get a cycle threshold of 35 or more that the chances of it being replication competent are miniscule. You almost never can culture virus from a 37 threshold cycle. So I think if someone does come in with a 37…38, even 36, ya gotta say, ya know, it’s just dead nucleotides. Period.” https://twitter.com/i/status/1323231083442262018 [19] from 85 to 90 percent of people who tested positive in July with a cycle threshold of 40 would have been deemed negative if the threshold were 30 cycles. https://www.nytimes.com/2020/08/29/health/coronavirus-testing.html [20] “limited data of variable quality that PCR results per se are unlikely to predict viral culture from human samples….The relation with infectiousness is unclear and more data are needed on this. If this is not understood, PCR results may lead to restrictions for large groups of people who do not present an infection risk.” https://www.cebm.net/covid-19/infectious-positive-pcr-test-result-covid-19/

315 צפיות0 תגובות
ליצירת קשר

רני כשר, קיבוץ כפר גלעדי

טל' 050-5751581

vaccinesfacts.info@gmail.com

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black YouTube Icon

© 2023 by Personal Life Coach. Proudly created with Wix.com