תגובה לפוסט של פרופ' חיים גמליאל על חיסוני השפעת

התגובה להלן היא לפוסט של פרופ' חיים גמליאל על חיסוני השפעת שחיים כתב בדף האישי שלו כתגובה למאמרו של ד"ר גיל יוסף שחר כאן.

פרופ' גמליאל יקר,

קראתי את הפוסט הנ"ל, וכן עברתי על טיעוניך לגבי חיסוני השפעת במאמר המפורט שכתבת כאן, ויש לי כמה הערות.

1. אני ממליץ להימנע מסימון זוהר של מקטעים כדי להדגיש את דבריך. זה מאד מפריע לקריאה ומייצר תחושה של צהובון. שים לב שגם עיתונים מדעיים לא נוקטים בגישה זו.

2. אם אתה רוצה שיקראו את דבריך בכבוד, אתה חייב לכבד את הקוראים, ובעיקר את המתנגדים לדעתך. שימוש בשפה מתלהמת ותוקפנית, קללות וגידופים, ומשפטים כגון "לא מתכוון לבזבז שנייה אחת נוספת לשכנע את חברי הכת הזאת בצדקת הדברים". גם הנבואה ש"מציע שתעקבו ותראו איך פועלת הכת הזו, הם יחתרו ללא לאות להכפיש אותי, לקעקע כל מילה שכתבתי ועוד ועוד" ובטח ובטח האיום "אבל אל חשש, כפי שהבטחתי, יש לי עוד לא מעט קלפים חזקים אותם אחשוף בבוא העת, והרבה מהם יאכלו את הכובעים שלהם" – כל אלו אינם מוסיפים מאום לטובת הדיון, ובעיקר לא לך. מספיק לדעת שאתה פרופ' ועבדת 40 שנה בתחום כדי להבין שאתה מבין בעניין; לא צריך להשתמש ברטוריקה שרופאים צעירים ומתלהמים מקדמי-חיסונים (שגם הם אוהבים להשתמש במרקר צהוב) משתמשים...

3. אפשר להבין את הביקורת שלך על מחקרי קורקרן – הם הוציאו במשך שנים רבות סקירות מדעיות שמראות באופן כללי שחיסונים הם בלוף. רק אחרי 2018, כאשר הפסיקו להיות עצמאיים והפכו להיות שופר של הממסד המדעי, רק אז סקירותיהם הפכו פתאום אוהדות לחיסונים. ולעצם העניין – כאשר אתה משווה סקירה מדעית שמתחילה באלפי מחקרים (תוצאות חיפוש במאגרי מידע) ומנפה רק את אלו שהחליטו שעומדים בקריטריונים, זה אומר שהם בחנו רק את המחקרים המתאימים לסקירתם. כך זה בכל סקירה, משום שאף אחד לא עושה סקירה של אלפי מחקרים. ואני לא חושב שיש מישהו שמבטל כל-כך בקלות את מחקרי קוקרן כפי שאתה מציין שוב ושוב (ושוב...).

4. בהמשך לכך, כאשר אתה רוצה להביא טיעון כלשהו, אתה לא יכול להשתמש בטיעון מסוג "ישנן קרוב ל- 4,000 עבודות מדעיות אפידמיולוגיות ואחרות שבדקו את הנושא... וברובן המכריע הוברר שאין כל מקום לטעון...". מתוך 71 מקורות שהבאת לטיעוניך, 33 מהם (כמעט חצי) הם הפניות לשורת חיפוש בפאב-מד. איך אפשר להשתמש במספר מחקרים שמופיע בשמם המילים "בטיחות חיסונים" ולהסיק מכך שקיבלנו אלפי תוצאות שהחיסונים בטוחים?? כדי לעשות כן אתה צריך להביא טיעונים קצת יותר מדוייקים ומפורטים. וכאשר בודקים אחד לאחד את רשימת המחקרים שהפאב-מד נותן, אפילו בצורה מדגמית, מסתבר שחלקם (לא בדקתי כמה) מראים שלמעשה אין לחיסון השפעת יעילות מוכחת, או שהיעילות נמוכה, או שהיעילות שלילית (כלומר החיסון גורם להיארעות מחלה).

5. 10 מקורות מתוך 71 המקורות שהבאת הם של ה-CDC או של ה-ICDC (ה-CDC הישראלי). שימוש בפירסומים ממשלתיים כדי לבסס את טיעוניך לא עוזרים כל-כך כאשר אחד הטיעונים העיקריים של מתלבטי החיסונים (או נמנעי החיסונים) הוא שהממסד שבוי וקנוי ע"י חברות התרופות. מסיבה זו כדאי גם להביא טיעונים מדעיים ממחקרים שאינם ממומנים ע"י תעשיית התרופות, שהרי ברור לכל ניגודי האינטרסים שלהם...

6. טיעוניך לגבי החומרים הרעילים בחיסונים לא מחזיקים מים (אולי משום שהם מלאים בפלואוריד...). כמויות הכספית שהיו שמים בעבר בחיסונים עברו את המלצות ה-EPA לגבי הכמות המקסימלית המותרת, ולכן משנת 2000 אסור להכניס כספית לחיסונים. מצד שני, כמויות האלומיניום עלו ומספר החיסונים המצטבר עלה, ולכך לא התייחסת כלל בסקירתך. האלומיניום ידוע כחומר רעיל, ובשימושו כאדג'ובנט שתכליתו לעורר את המערכת החיסונית ברור שהשפעתו עלולה (ואכן הוכח) להיות מזיקה. התעלמותך מחומר זה תמוהה, ואשמח אם תוכל להתייחס גם לה. כדאי גם לזכור שאחד הטיעונים הנפוצים הוא שהן הכספית והן האלומיניום עלולים לגרום למחלות אוטו-אימוניות ואפילו לאוטיזם. מוזמן לקרוא כאן סיכום ביניים שכתבתי בנושא.

7. ההשוואה שאתה עושה בין הזרקת חומרים אל תוך הגוף לעומת אכילתם היא השוואה לא הגיונית בעליל. אולי נתחיל בניסיון פשוט של הזרקת יוגורט פרוביוטי או קוקה-קולה או מרק עוף לתוך גופו של אדם, ונבדוק אם זה עושה לו משהו.

8. גם כאשר אתה משווה את הכמויות שמוזרקות לתינוק לעומת אדם בוגר, ואתה טוען שהתינוק יכול להיחשף לאנטיגנים רבים ("עובדה, כאשר הוא זוחל על הרצפה או נוגע בצעצועים הוא נחשף להרבה יותר אנטיגנים") אתה מתעלם מצורת החשיפה. אין מגע יד כדין הזרקה אל תוך השריר, ואני מניח שכל אחד יכול להבין זאת בקלות. בנוסף, הנזק העיקרי שלה חיסונים מיוחס לחומרים הנוספים שבתוך התרכיב ולכמותם ולאו-דווקא לאנטיגנים, ולכך לא התייחסת כלל.

9. לגבי החיסונים לנשים בהריון – כמעט כל החיסונים לא נבדקו במחקרים קליניים RCT, וכך גם מצויין בעלוני היצרן. לכן אין הוכחה שהם לא מזיקים, לא לאם ולא לעובר שלה. לכן גם 300 מאמרים אפידמיולוגיים שפורסמו לאחר שהחיסון ניתן לנשים, לא יכולים להראות מאומה, משום שבהעדר מחקרים קליניים טרום קבלת האישור להפצת החיסון, מדובר למעשה במחקר ניסיוני רב-משתתפים, שהנשים בהריון ועובריהם משתתפים בו ללא ידיעתם וללא הסכמתם. והיות ש"ידוע" היטב ש"אין תופעות לוואי מחיסונים", גם המעקב אחרי תופעות לוואי (ש"לא קיימות") לוקה מאד בחסר. מוזמן לקרוא על-כך כאן.

10. בכלל, לגבי מחקרים קליניים לבדיקת חיסונים – אין אף חיסון שנבדק בצורה נאותה למשך זמן מספיק (כלומר יותר ממס' חודשים) או על כמות גדולה של מתנסים (אלפים או עשרות אלפים, אם החיסון ניתן לאחר מכן למיליונים) או על הגיל המיועד (כולל לא לתינוקות בני-יומם) או מול תמיסה אינטרטית (כדי לקבל את הפרופיל הבטיחותי האמיתי). מוזמן לקרוא על-כך כאן: . לכן, כל החיסונים הניתנים בישראל הם למעשה ללא פרופיל בטיחותי ידוע, ולכן (בדיוק כמו לגבי הנשים בהריון ועובריהן) כל מי שמקבל אותם מהווה למעשה שפן ניסיונות ללא ידיעתו וללא הסכמתו, בניסוי שלמעשה לא נערך באמת (בשל המעקב הלקוי אחרי תופעות לוואי, ובעיקר הכחשת קיומן).

11. כדאי לך להתעדכן לגבי יעילות חיסוני השפעת. כאשר אתה כותב "בכל המחקרים האפידמיולוגיים מובא שיעילות החיסון לשפעת מגיעה ל- 60 אחוז ואף יותר מכך" אתה נשען (שוב) על פרסום ממשלתי ולא על מחקר מדעי (שאגב אומר "יעילות החיסון משתנה משנה לשנה בהתאם לזני השפעת, אך היא בטווח 40-60% ברוב השנים). אבל, מדובר על מחלות דמויות שפעת ולא שפעת (שמוכחת רק לאחר בדיקת דם במעבדה), ובפרסומים עולמיים מדובר במספרים הרבה יותר קטנים בדרך כלל. אם בודקים את יעילות חיסוני השפעת בעשר השנים האחרונות, אפשר למצוא למשל שבקרב קשישים שאושפזו בעונת 2016/17, יעילות החיסון מפני הזן (A(H3N2 עמדה על 17%. מבין אלו שחוסנו בעונה שלפניה, יעילות החיסון עמדה על 2%- (יעילות שלילית, כלומר החיסון מגדיל את הסיכוי לחלות בשפעת)[1]. בעונה 2016/2017 דווח כאן על יעילות של 48% נגד שפעת שנגרמה ע"י נגיף A (H3N2) ו-73% נגד נגיף B, והיעילות היתה נמוכה ביותר עבור א.נשים בגילאי 49-18. וזה דווקא בשנה שזני החיסונים התאימו לזנים הנפוצים. הסיבה המשוערת (המתוארת כאן): מוטציות שהנגיף עבר בעת גידולו בביצי התרנגולות. גם בעונה הקודמת (2014/15) יעילות החיסון היתה נמוכה (בקנדה, במקרה הזה): אמנם היעילות היתה 53%+ עבור אלו שהתחסנו באותה עונה בלבד, אבל אצל אלו שחוסנו גם בעונה קודמת היעילות היתה 32%- (כלומר החיסון גרם לשפעת), ואילו אצל אלו שחוסנו במשך 3 עונות רצופות היעילות ירדה ל-54%-. בממוצע היעילות באותה עונה היתה 17%-, כלומר יעילות שלילית. יעילות החיסון בעונת 2010/11 דווחה כאן כגבוהה יחסית עבור זן B – 48% אבל נמוכה עבור זן A (pH1N1) ונמוכה אף יותר (10% בלבד!) עבור זן A (H3N2). גם במקרה זה מציינים החוקרים שהיעילות היתה גבוהה באופן משמעותי אצל אלו שלא חוסנו בשנים קודמות. תופעה דומה נצפתה במחקר שסקר את יעילות החיסון נגד (A(H3N2 בתקופה שבין 2004 ל-2013, ואשר מצא יעילות של 65% עבור מי שחוסן בפעם הראשונה בעונה זו, 24% בלבד עבור אלו שנהגו להתחסן בתדירות גבוהה, ועבור זן B היעילות היתה 75% ו-48% בלבד בהתאמה. אפשר למצוא עוד הרבה מחקרים שמפרטים את היעילות הנמוכה של חיסוני השפעת, בהתאם לעונות ובהתאם לזנים, אבל העובדה שהיעילות (הנמוכה ממילא) יורדת בשנים עוקבות אצל אלו שמתחסנים בכל שנה, ובעיקר היעילות השלילית בקרב אוכלוסיות אלו, אומרת שההמלצה "רוצו להתחסן" היא לא רק המלצה נטולת היגיון, אלא המלצה שעלולה לסכן באופן ממשי את הא.נשים, משום שהחיסון החוזר יביא לתחלואה גבוהה יותר.

12. אני לא מצליח להבין איך אתה יכול לכתוב (בבולד מודגש בצהוב!) משפט כמו "הראינו שקיימות אלפי עבודות מדעיות אפידמיולוגיות ואחרות שמוכיחות שיעילות החיסון לשפעת בגילאים שמעל ל- 65 הינה טובה ובטוחה", כשלמעשה לא הראית זאת כלל, ואנחנו צריכים לסמוך על הצהרתך ש"יש כיום למעלה מ- 27 אלף (רפרנס א') עבודות מדעיות אפידמיולוגיות ואחרות שפורסמו עד כה בנושא של חיסונים בזמן היריון, מתוכן, קרוב ל- 5,000 עבודות סוקרות (רפרנס ב') (reviews) שמסכמות עבורנו את המידע המחקרי בנושא. במרבית עבודות המחקר הללו המסקנות הן שלאחר שנים של ניסיון וידע ברור שלחיסון בהיריון כנגד שפעת, טטנוס או שעלת יש פרופיל בטיחות מעולה, החיסון נסבל היטב, יעיל ביותר ומעניק יתרונות משמעותיים לנשים הרות ולתינוקות שלהם". רפרנס א' שולח אותנו לתוצאות חיפוש בפאב-מד על המילים "maternal+immunization", ואילו רפרנס ב' שולח אותנו לתוצאות חיפוש "maternal+immunization+reviews". איך בדיוק אפשר להתייחס לרשימה של תוצאות חיפוש בפאב-מד כהוכחה למשהו?? וכך אתה עושה לאורך כל המאמר שלך, כשמרבית טיעוניך הם "נערכו המון מחקרים והם מראים את מה שאני אומר לכם, הנה רשימת המאמרים". קצת מוזר, לא? האם בדקת באמת את 1,000 העבודות המדעיות שנמצאות ברשימת החיפוש של המילים "flu+vaccine+safety+children" ואכן מצאת שאלו הן "עבודות אפידמיולוגיות ואחרות בנושא הבטיחות של החיסון לשפעת בילדים המאשרות את בטיחות החיסון בילדים בניגוד לנטען". האם בדקת בעצמך "למעלה מ- 8,000 עבודות מדעיות אפידמיולוגיות ואחרות שבדקו בדיוק את השאלה של יעילות החיסון לשפעת ב"חיסון הקהילה" ובעיקר יכולתו למנוע הדבקות מיותרות בין אנשים (קשישים, מבוגרים, צעירים, ילדים ועוד). מתוכן למעלה מ- 100 מטה אנליזות חדשות ועדכניות לא פחות ואולי אף יותר מזו של הפירסום של קוקרן"? האם אלפי מחקרים אלו אכן מוכיחים את דבריך "הוכחנו שהחיסון נגד שפעת מונע בצורה יעילה העברת המחלה מאדם לאדם ומונע בעיקר את התפתחות סיבוכי השפעת הקשים וגם מוות. יתרה מזאת, אדם שהתחסן מגן בכך גם על סביבתו ומגביר את יעילות החיסון הקהילתי ("חיסון העדר"). האם בכלל יש חשיבות לחסינות העדר כאשר רק 20% מהאוכלוסייה הכללית מתחסנים (בישראל, ממוצע של חמש השנים האחרונות)?

13. אני מציע לך, ולכל מי שקורא מסמך זה, להתעדכן מעט בנוגע לשפעת ולחיסונים נגדה, משום שהרבה מההצהרות שהבאת לעיל אינן מגובות כלל במחקרים מדעיים. כך למשל כדאי לקרוא (באתר זה) את המאמר הבוחן "האם כפיית חיסונים תחול גם על חיסוני השפעת?", על התקשורת שממשיכה להתלהם ולשקר בנוגע לשפעת, על השקרים שאנחנו מקבלים מהממסד המדעי והתקשורת עד כמה חמורה מחלת הַשַׁפַּעַת, האם כדאי להתחסן בכל שנה?, על השקרים וההסתה של התקשורת נגד אלו שאינם מתחסנים. כדאי לבדוק למשל האם יש מספיק מחקרים על חיסון הַשַׁפַּעַת? משום בניגוד ל"אלפי המאמרים" שמתקבלים מחיפוש בפאב-מד, מסתבר שהגופים המקצועיים חושבים שאין מספיק מחקרים טובים שיספקו לנו את העובדות שאנחנו מחפשים בנוגע לחיסוני השפעת. גם על חיסונים לנשים בהריון אפשר לקרוא כאן, אבל זה כבר יוצא מעבר לנושא השפעת לו אנחנו מתייחסים כאן.

14. לסיכום, אני חושב שתגובה מעט יותר מדעית היתה יכולה לתת הרבה יותר תשובות לכל אלו שמהססים לחסן את ילדיהם ולהתחסן בעצמם, ואילו התגובה היתה גם מכבדת יותר את קוראיה (וממילא גם את כותבה) היא היתה יכולה לקבל התייחסות הרבה יותר רצינית.

בתקווה להמשך דיון פורה ומפרה,

רני כשר

אם אתם אוהבים את מה שאני כותב, ומעוניינים לקבל עדכונים על מאמרים נוספים, אנא הירשמו (למעלה ב"Log-in") ואשמח לשלוח אליכם עידכונים. וכמובן מוזמנים לדף הפייסבוק שלי, שם אני מעלה פוסטים בתדירות גבוהה על חיסונים ונושאים נוספים.

ואם אתם מעוניינים לתרום לעבודתי, אפשר לעשות זאת כאן:

תודה, רני כשר!

NOTES

[1] Low 2016/17 season vaccine effectiveness against hospitalised influenza A(H3N2) among elderly: awareness warranted for 2017/18 season. 2017, Rondy, Euro Surveill. https://www.eurosurveillance.org/content/10.2807/1560-7917.ES.2017.22.41.17-00645